[פלעכט, האאר, לאקען] (עבודה זרה יא) יום תגלחת זקנו ובלוריתו. (סנהדרין כא) בגמ' דלא ירבה לו כולם מגדלי בלורית היו. (עבודה זרה כט מכות כא) בלורית ואפר מקלה וגבינה. תפשה בבלוריתא. (סנהדרין פב) הגונב את הקסוה פי' ציצית של שיער (א"ב פי' בלורית בלשון רומי קווצות שער):