[האלב צייטיג] (שביעית פ"ד) ביחלו כונס לתוך ביתו. (ובריש מעשרות) מאימתי הפירות חייבות במעשרות התאנים משיבחילו פי' שנתבשלו ולא נתבשלו בטוב מל' וגם נפשם בחלה בי (זכריה י״א:ח׳) (נדה מז) משל משלו חכמים באשה פגה בוחל יצמל פגה תינוקות בוחל אלו ימי הנעורים בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה. ובהפרת נדריה צמל כל שבגרה אין לאביה רשות בה גמ' פגה עודר תינוקת כדכתיב התאנה חנטה פגיה בוחל אלו ימי הנעורים כדתנן התאנים משיבחילו. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן משילבינו ראשיהן ואי בעית אימא מהכא ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי. צמל כמאן דאמר יצאת מלאה ובאת ריקנית ואלו ג' סימנין בדדין: