[אבאק אן האר]. (סנהדרין סג) בגמר' דהנודר בשמו ואנשי חמת עשו את אשימא ומאי ניהו ברחא קרחא פי' ברחא תיש קרחא שאין לה צמר והוא כקרח ולכן נקרא אשימה שהוא שמם מצמר. ירושלמי בגמ' דפ' כל הצלמים אשומא אמרא כמה דתימא יכפר באיל האשם: