[צווינגן. צוזאמן פרעסן]. (עירובין ק) בגמ' דאילן שהיה מיסך על הארץ. אסור לו לאדם לכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא פי' כמו ובשליתה היוצאת מבין רגלי' וכן בין רגליה כרע כלומר כל מי שיאיץ אשתו ומכריחה שלא ברצונה חוטא וכן פי' גם בלא דעת נפש לא טוב אם יבא אדם על אשתו שלא לדעתה ולרצונה אלא על כרחה נפש היוצא מביניהן שהוא הולד לא טוב ולא יהא הגון שאני התם דאגב אילנא מזקי (ברכו' לד) דאפי' נחש כרוך על עקבו. (יבמות קכא) בגמר' נפל למים (בשבת קמד) איכא בינייהו דאתי בתר איצצא. הני מיתאכלי אגב איצצא (מ"ק ט) (ובמציעא יא) בגמ' דסמך יוציא לו שתות ליין איבעית אימא משום אצצא דחי' אגב אצצא מזקי פי' אגב שדוחקין הנחשים זה בזה מצער שיש בהן נושכין: