[באלסאם]. (שבת כו) בגמרא דרבי ישמעאל זיל איקשט במישחא דאפרסמון לכורמים וליוגבים כורמים תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא יוגבים אלו צדי חלזון מסולמא דצור ועד חיפה. (שבת סב) בגמ' לא תצא אשה וברגליהם תעכסנה שהיו מטילות מור ואפרסמון במנעליהן. (ובשבת קמ) בגמר' דעושין יינומלין אלנטית מים צלולים ויין ישן ואפרסמון (ביומא לט) בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן עד שאמדוד לך. (בתענית כה) הדס אסא עץ שמן אפרסמא. (ברכות מד) והוא אומר על המוגמר משחא דאפרסמון מברכין עליו בורא שמן ערב. (ר"ה כג) הדס אסא עץ שמן אפרסמא. (בב"ב פ) בגמ' דסמוך י' אילנות (ובע"ז ל) בגמרא דהחומץ אלנתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון (בסנהדרין קט) בגמרא דאנשי סדום נותנין עיניהן בבעלי ממון ומפקידין אצלו אפרסמון ומניחין אותו לבית גנזיהן ולערב באין וחותרין את בתיהן והיו מריחין ככלב שנא' ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר. (וב"ר פ' כא) רבה רעת האדם בארץ היה מביא אפיפלסמון ושף באבן ובא בלילה וחותרה פ' שמן אפרסמון הוא צרי ואילן שלו קטף שמו כדכתיב נכאת וצרי ולוט ותרגומו שעף וקטף ולטום ואמרינן צרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף כלומר שרף של קטף שהיא עף ואם מעמידו כנגד הנר אעפ"י שמרוחק מיד עף ובא קטף ודולק בו וי"א כרמים מין גפנים שממנו יוצאי אפרסמון (א"ב מלה זו ארמית נעתקה מלשון יוני אופובלסמון עיין שם וכן מלה הרדפני נעתקה לארמית ממלת יונית רודודפני וכבר בימי דניאל הועתקו לכשדים מלות שבכא פסנתרין סומפוני' מלשון יוני):