[רוה פלייש]. בר אווזא דחזי לאומצא (שבת קכח) אי בעי למיכל באומצא שפיר דמי (חולין קיג) המעלה את העוף פי' להאכל נא. אומצא ביעי ומזירקא (בחולין צג) נוהג בשליל (בפסחים עד) פי' אומצא דאסמיק חתיכה של בשר שהאדימה חתכיה ומלחיה אפילו לבשל בקדרה מותר שפדה בשפודא מידב דייב אחתיה אגומרי מישב שייב וכן הלכתא פירוש ביעי בצים בקרמייהו חתכינהו ומלחינהו אפילו לקדרה שריין תלנהו בשפודא שרו מידב דייבן אחתינהו אגומרי מישב שייבן ושרו (א"ב פי' בלשון יוני בשר נא):