|
אמר [זאגן, רעדן] ואמר להרגך ותחס עליך ואמר ואמרתי מיבעי ליה וכו' (ברכות סד) אמרי בי רב אמרי במערבא אמוראי דפומבדיתא אמוראי דנהרדעא כולן מפורשים (סנהדרין יז) פי' קמאי נקראין תנאין ואותן של אחרי רבי נקראין אמוראין שהן בעלי מימרות לישמטוה לאמוריה מיני' (חולין עד) פי' ניפסקיה ללישניה דכל אמירות בלישנא נאמרות. פ"א לשמטוה לאמוריה ישתקו המתורגמן שמתרגם דברים שדורש שלא כהלכה. לחד נמי תנא אמרו (בכריתות ד) אמרו לו אכלת חלב כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וקיימא לן דאפי' בחד (סוכה נד) בג' פרקין בשנה היו כל משמרות שוין באמורי הרגל פי' בגמר' מה שאמור ברגל פי' אמורי הרגלים בקרבנות הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בהן דתנן בהן נאכלין לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים וכן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה ננהו והיינו מה שאמור ברגל ולמה שמם אמורים מפורש בערך מר: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|