אין אדם נאמן להעיד על עצמו בין לזכות ובין לחובה, כי אדם נחשב כקרוב של עצמו, וכשם שאין אדם נאמן להעיד על קרובו, כך אינו נאמן להעיד על עצמו.
כתוצאה מכלל זה, אין אדם נפסל לעדות מכח עדות עצמו. כלומר, מי שמעיד על עצמו שעשה מעשה רשע, אינו נפסל בכך לעדות.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)