שטר הניתן על ידי בית דין לבעל שאשתו מסרבת לקיים עמו יחסי אישות, ולאשה שבעלה מסרב לקיים עמה יחסי אישות, או לארוס שארוסתו אינה רוצה להינשא.
אשה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה נקראת "מורדת", ובעל שמסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו נקרא "מורד". ודינם, שהבעל נקנס בתוספת לכתובת אשתו, הגדלה מידי שבוע; והאשה נקנסת בהפחתת כתובתה עד שלא יישאר לה מכתובתה כלום.
כדי שלאחר זמן לא יכחישו הבעל או האשה את המרידה, כותבים בית דין "אגרת מרד" ומוסרים אותה ליד הבעל או האשה.
יש אומרים, שבאגרת הנכתבת לבעל, מתירים לו לישא אשה על אשתו, ויש חולקים.
אגרת מרד נכתבת גם לארוס שארוסתו מסרבת להינשא לו. אולם כשהארוס מסרב להינשא, אין כותבים לארוסה אגרת מרד, לפי שהאשה אינה מצווה על פריה ורביה. ברם, אם היא "באה מחמת טענה", כגון שטוענת שרצונה בבנים שיהיו לה לעזר וכדומה - כותבים לה אגרת מרד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)