|
שם:
לשכת הנזירים לשכת הנזירים היא לשכה בה היה הנזיר משלים את נזירותו, ומקומה בעזרת נשים. בתחום עזרת נשים בקרן מזרחית דרומית היתה לשכה המשמשת את הנזירים המביאים את קרבנם בסיום ימי נזירותם. שם היו הנזירים מבשלים את שלמיהם, ומגלחים את שיער ראשם, ושורפים את השיער באש הדולקת תחת סיר הבישול של השלמים[1]. צורת הלשכהככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים - כך בלשכה זו לא היה גג, וכן הם עתידים להיות לעתיד לבוא[2], שכן נאמר בנביא: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר... בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות..."[3], ואין קטורות אלא שאינן מקורות[4]. מידותיהשטחה היה כארבעים אמה על ארבעים אמה[5], ויש אומרים שארכה היה ארבעים אמה ממזרח למערב ורוחבה שלושים אמה מצפון לדרום, על פי האמור בנביא - "בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות ארבעים אורך ושלשים רוחב מדה אחת לארבעתם"[6]. מקומהכאמור לשכה זו היתה בזוית דרומית מזרחית. ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים, היתה לשכה זו בתוך חצר עזרת נשים, כלומר בזוית הפנימית[7]. ויש מי שפירש שלשכות עזרת הנשים היו מחוץ לחצר[8]. כירת לשכת הנזיריםלפי המתואר במשנה[9] הקפידו לעשות בלשכת הנזירים כירת בישול מיוחדת, שלא תבוא לידי טומאה. שכן, אבן כשלעצמה אינה מקבלת טומאה, אך אם האבן מטויחת בטיח היא מקבלת טומאה, וכאן בלשכת הנזירים, שהתורה הקפידה על טומאת הנזיר, הקפידו להכין כירה עשויה אבנים בלא טיח, ובכך אינה מקבלת טומאה. ולשון המשנה: "זו היתה כירת הנזירים שבירושלים שכנגד הסלע", והסבירו הפרשנים, שאבני הכירה בלשכת הנזירים הוצבו על סלע ההר בלא טיח, ולכן האבנים לא נטמאו. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
