|
שם:
לשכת הפרוכת לשכת הפרוכת: מקום איחסון פרוכות המקדש. אחת מן הלשכות שמנו חכמים במקדש היא 'לשכת הפרוכת', בה נשמרו הפרוכות הרבות שהכין הממונה על הפרוכות לקבוע אותן בשערי המקדש[1]. בין פרוכות אלו ניתן למנות את הפרוכות שהבדילו בין הקודש לקדש הקדשים והוחלפו מדי שנה, אלו נשמרו בלשכה מיוחדת, וכן פרוכות שהכינו לשאר השערים. עוד מצינו, שהכינו במקדש פרוכות חילופיות עבור אלו שבפתחי העזרה, שאם תיטמא פרוכת אחת - תימצא מיד פרוכת חילופית. לחלק מן הפרוכות היתה קדושה מיוחדת, ומשום כך הועידו להן לשכה מיוחדת בתחומי העזרה. תפקיד לשכת הפרוכת'לשכת הפרוכת' נזכרת במשנה כאחד מן המקומות בעזרה שהופקד עליו משמר קבוע של לויים[2], ומקומה המדויק של לשכה זו אינו ידוע. מדברי התוספתא נראה, שנועדה לאיחסון פרוכות המקדש, וכמבואר שם: "שתי פרוכות היו שם [במקדש] אחת פרוסה [על הפתח] ואחת מקופלת [בלשכה]. נטמאת פרוסה - פורסין [במקומה] את המקופלת [המונחת בלשכה]"[3]. באשר לפרוכת קדש הקדשים נאמר שם: "מערב יום הכפורים מכניסין את החדשה [המוכנה לכך כשהיא מקופלת בלשכה] ומוציאין את הישנה [הפרוסה ושמים אותה בגניזה]"[4]. יש מן הראשונים המסביר את לשון המשנה בעניין הפרוכות - "ושתים עושין בכל שנה ושנה"[5], שמטרת עשייתן היתה "להבדיל בין הקדש לקדש הקדשים"[6], ופרוכות אלה היו מוכנות בלשכה לתלות אותן במקומן לקראת יום הכיפורים. מאידך, יש מן האחרונים שפירש, שהטעם בעשיי שתי פרוכות, משום שכל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים להחלפה, כדי שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן[7]. לשכת אורגי הפרוכותמדברי חז"ל והראשונים עולה, שהיתה לשכת פרוכת נוספת המיועדת לאריגת הפרוכות, ועל לשכה זו היה ממונה, וכלשון חז"ל - "אלעזר [ממונה] על הפרוכת"[8]. עוד כתבו הראשונים בעניין זה: "זה שעל הפרוכת ממונה על כל אורגי הפרוכות והרוקמין בהן, שיהיו מוכנות להיכל ולשערים"[9]. מסתבר שללשכה זו נדרש שטח נרחב, שכן היו אורגים בה פרוכות בגודל ארבעים אמה[10], ומבואר במשנה (בלשון גוזמא) ששלש מאות כהנים היו מטבילים את הפרוכת הגדולה[11]. כן ארגו שם פרוכות קטנות יותר שאורכן עשרים אמה. אריגה זו נעשתה על ידי נשים הבאות יום יום לעשות את מלאכתן, כמובא בגמרא – "נשים האורגות בפרוכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה"[12]. ברור, שאשה בטומאתה אינה נכנסת לעזרה, וכבר שאלו חכמים - "אשה בעזרה מנין?"[13], ואם נשים רבות נכנסו ויצאו בעזרה לאריגה הפרוכות, מה פשר התמיהה. לאור האמור יש לומר, שהיתה לשכה לאריגת פרוכות מחוץ לעזרה, כגון בהר הבית, או מחוץ למקדש. הלשכה, האורגים, הממונה והשומרבדברי חז"ל מובא, שבמקדש היו שלש עשרה פרוכות: "שבעה כנגד שבעת שערי העזרה, אחד בפתח האולם, אחד בפתח היכל*, שנים בדביר ושנים כנגדם בעליה"[14]. הכנת פרוכות אלו והטיפול בהן במשך השנה היו מלאכה מורכבת, הן בגלל מידתן והן בגלל עוביין[15]. כמו כן היו הפרוכות מורכבות מרבבות חוטים, מכאן שהטיפול היום יומי בהן, כגון, החלפת חוטים קרועים, כיבוס הפרוכות[16] וכד', חייב את קיומה של לשכה פעילה ובה אורגים קבועים שהועסקו באריגה ובצביעה, ברקמה ושאר מלאכות הצריכות מומחיות מיוחדת. כן נדרשו אורגים, רוקמים וצבעים לעניין בגדי כהונה, ויש מקום לומר, שאורגים אלו אף הם היו בלשכה זו. על כל בעלי מלאכה אלה ראו חכמים להפקיד ממונה בשם אלעזר – כנ"ל. לאור האמור יש לומר, שמשום כך הופקד שומר בן לוי על הלשכה שבתוך תחומי העזרה, זאת, מפני קדושת הפרוכות שהכינו בה לפתחי המקדש, וכן עבור אלו שנגנזו בה. לעומת זאת, לשכה שניה היתה מחוץ לעזרה, וזו שימשה לאריגה, לרקמה, לצביעה, לתיקונים ולשאר המלאכות. השמירה על הלשכהכאמור, לשכת הפרוכות נמנית בין עשרים ואחד המקומות שהלויים היו שומרים עליהם, ביום ובלילה כלשון המשנה - "בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש... ולויים בעשרים ואחד מקום... אחד בלשכת הפרוכת"[17]. באחרונים הובאו מספר טעמים לשמירה זו: יש אומרים שמטרת השמירה היתה לתת כבוד לפרוכות קדש הקדשים שנתקדשו בקדושה יתירה, שכן, הזאת הדם ביום הכיפורים היתה על הפרוכת בין שני בדי הארון[18], ומשום כך, ככל הנראה היו טעונות שמירה. ויש מי שפירש, שהשמירה נועדה למנוע גניבות מלשכה זו שהיו בה חומרים יקרים[19]. טעם נוסף לשמירה: כדי שלא יבוא אדם טמא ויטמא את הפרוכות[20]. עוד טעם אפשרי לשמירה, זו העובדה שבמקום זה מצויים חומרים דליקים, ויש צורך בשמירה כדי למנוע היווצרות דליקה העלולה לסכן את המקדש[21]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
