|
שם:
לשכת הכלים לשכת הכלים: לשכה במקדש שנועדה לאיחסון כלים ששימשו לעבודת המקדש. עבודת התמיד במקדש, כללה שימוש בעשרות רבות של כלים קטנים וגדולים, זאת, בנוסף על עבודת התמיד שהתקיימה בכלי השרת העיקריים במקדש, שהם: המנורה, השולחן, מזבח הזהב ומזבח העולה. חלק מן הכלים שבלשכה היו כלי שרת, כגון: מחתות, מזרקים, מלקחיים, ועוד. וחלקם הוא כלי חול, כגון: חבית הזהב שמילאו בה מים לניסוך המים[1][./לשכת_הכלים#cite_note-הערה1-1 [1]], קלפי של אשכרוע של יום הכיפורים והגורלות שבה, ועוד[2]. לצורך איחסון הכלים והטיפול בהם נקבעה לשכה מיוחדת הנקראת 'לשכת הכלים'[3]. איחסון הכליםבמשנה מובא, שכל יום היו מוציאים מלשכת הכלים תשעים ושלושה כלי כסף וזהב לצורך עבודת התמיד והקרבנות[4]. יש שפירשו, שמספר זה הוא כמות הכלים הצריכים לעבודה כל יום[5], ויש שתלו מספר זה במספר האזכרות של שם ה' שבנבואות חגי, זכריה ומלאכי[6]. לשכת הכלים היתה לשכה גדולה, שכן, הכילה כלי מקדש לרוב, ומספרם הגיע לאלפים. כך נאמר במקדש שלמה: "ויעש מזרקי זהב מאה"[7]. יתירה מזו, כשעזרא עולה מבבל לירושלים הוא מביא עמו אלפי כלים שגלו לבבל: אגרטלי זהב, אגרטלי כסף, מחלפים, כפורי זהב... "כל כלים לזהב ולכסף - חמשת אלפים וארבע מאות, הכל העלה ששבצר"[8], כלומר, במקדש הוכנו כלים לרוב. עוד שנינו, ש"כל הכלים שהיו במקדש היו להם שניים ושלישים, שאם יטמאו הראשונים - יביאו השניים תחתיהם", ממילא יש להכין לשכה גדולה להחזקת הכלים. הכלים נקיונם ותיקונםלא מצינו בדברי חז"ל פעולות מיוחדות שנעשו בלשכת הכלים, אך נראה שהאיחסון והאחזקה כללו ניקיון, מירוק וצחצוח - כיאה לכלי המקדש. כמו כן האיחסון כלל תיקונים לכלי שהתעקם, ניקב או נפגם. אכן מובא בראשונים, שיש לשמור על המראה החיצוני של הכלים שייראו חדשים: "כל כלי הקודש, שניקבו או נסדקו, מיד מתיכין אותן ועושין אותן חדשים. וסכין שנשמט מקתו או נפגם - אין מתקנין אותו אלא גונזין אותו מיד, שאין עניות במקום עשירות"[9][./לשכת_הכלים#cite_note-הערה9-9 [9]]. מיקומהמיקום הלשכה אינו ידוע, ויש מי שכתב שהכוונה לאחד התאים של ההיכל מסביב[10]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
