דרשת חז"ל בנוגע לציצית ולסוכה, המגדירה שיש להכין אותם באופן מעשי ולא להשתמש במשהו שנעשה מאליו. הדרשה הזו נלמדת מלשון הפסוק - 'תעשה', המלמדת שיש משמעות גם להכנת תשמיש המצווה, ולא רק לשימוש בו.
הדוגמא הפשוטה תהיה של עץ שקרס על כמה מחיצות ויצר סוכה. אמנם, הלכתית כל מעשה יצירה שאינו נעשה בגוף החפץ, נחשב כנוצר מאליו: בציצית למשל, מדובר במקרה שהושחל חוט אחד מכופל לשמונה, ורק לאחר הקשירה חתכו הפרידו אותם כך ש'ממילא' נוצרו שמונה חוטי ציצית.
בסוכה - העיקר הוא מעשה הנחת הסכך. גם כאשר הונח הסכך על ידי אדם, אבל בעודו פסול, הכשרת הסכך כאשר הוא כבר על הסוכה נחשבת כ'עשוי' והיא בעייתית. על מנת להכשיר סוכה 'עשויה' יש להגביה את הסכך ולהניח אותו מחדש.
כיום נוהגים להקפיד שכל דפנות הסוכה יהיו כשרות בטרם הנחת הסכך, מתוך חשש שדין 'תעשה' נוהג בסוכה כולה, כך שגם הכשרת המחיצות לאחר הנחת הסכך עלולה להחשב כ'עשוי'. 
(כתב: אביעד שלמה מוריה)