תענית שהבכורים מתענים בערב פסח, לזכר הנס שנעשה בזמן מכת בכורות, שבה נהרגו בכורי מצרים ולבכורי ישראל לא אירע דבר.
תענית בכורים זו כוללת גם את מי שהוא בן בכור לאמו, אף אם אינו בן בכור לאביו.
נהוג שאב שיש לו בן בכור שטרם הגיע למצוות צם עבור בנו.
מותר לבכורים לאכול ביום זה בסעודת מצוה, כגון: סעודת ברית מילה, או סעודה הנערכת לרגל סיום מסכת. ואכן, נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון לכך, שסיום המסכת, שנלמדה בתקופה האחרונה, יחול בערב פסח. הסיום מתקיים איפוא מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)