מידת אורך. לרוב מתייחסת לשטח נוכחותו של אדם.
כך למשל בדיני תחומין, אדם ששבת בשדה מקבל ארבע אמות כאיזור שביתתו. בהקשר זה, רבי מאיר ורבי יהודה חולקים בברייתא (עירובין מח.) בנוגע למקור מידה זו - כשטח מרובע בו שוכב אדם בפישוט ידיים ורגליים, או שטח מוארך שכולל שלוש אמות של עיקר גוף האדם ועוד אמה לחפציו.
מידה זו משפיעה על תחומים רבים בהלכה - גודל מינימאלי של מבנה מגורים, קניין חצר של אדם בארבע אמותיו, טלטול בשבת ברשות הרבים, ועוד.

(כתב: אביעד שלמה מוריה)