כשם שיש דין "אונאה" (ע"ע) לאדם שאינו סוחר, כך יש דין "אונאה" לסוחר, ואין אומרים שהואיל והוא סוחר, ודאי ידע על אונאתו ומחל עליה מתוך חישובים מסחריים שלו, אלא בין הדיוט (שאינו בקי במסחר) ובין תגר (הבקי במסחר) - יש להם דין "אונאה". כן דעת חכמים.
לעומתם, סובר רבי יהודה, ש"אין אונאה לתגר", שמכיון שהוא בקי במחיר הסחורה, מן הסתם הרגיש באונאתו ומחל עליה מתוך חישובים מסחריים שלו.
הלכה כחכמים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)