אדם החוטא בצינעא, אפילו בחטא שיש בו חיוב מיתת בית דין, אין מסתירים עדים לארוב לו ולראותו כשהוא חוטא, כדי להעיד עליו בבית דין.
יוצא מן הכלל הוא אדם המסית את חברו לעבוד עבודה זרה, שאם בא בסתר להסיתו, הניסת מושיב עדים במקום סתר, ומבקש ממנו לחזור על דברי ההסתה שהשמיע קודם. אם המסית חוזר לשכנעו לעבוד עבודה זרה, באים העדים שהסתתרו ושמעו את דברי ההסתה, ומעידים בבית הדין, וסוקלים את המסית על סמך עדותם.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)