כל אדם שפסול לאסיפת "אפר חטאת" (ע"ע), פסול גם לתת את האפר לתוך המים (ראה: "מי חטאת"), וכל אדם שכשר לאסיפת האפר, כשר גם לתת אותו לתוך המים.
הכל כשרים באסיפת אפרה של פרה אדומה, ואפילו אשה, עבד ואנדרוגינוס, חוץ מ"חרש שוטה וקטן", שנאמר (במדבר יט, ט): "ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה", ודרשו: "איש" - להכשיר את מי שאינו כהן; "טהור" - ואפילו אשה; "והניח" - מי שיש בו דעת להניח, יצאו "חרש שוטה וקטן" שאין בהם דעת להניח. לאחר מכן, בעבודת הקידוש הבאה אחרי עבודת אסיפת האפר, נאמר (שם שם, יז): "ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי", ומכאן למדו חכמים, ש"כל הפסול באסיפה פסול בקידוש, וכל הכשר באסיפה כשר בקידוש".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)