דברי חזקיהו אל בני ישראל בזמן שסנחריב כבש את כל העולם וגם ביהודה לחם וכבש ערים בצורות רבות ועם ישראל היה נתון בסכנה.
"וחובל עול מפני שמן (ישעיה י) - אמר רב יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה, ידקר בחרב זו".
המפרשים תמהו על כך: וכי אדם שאינו עוסק בתורה חייב מיתה? כיצד אם כן גזר חזקיהו שכל מי שלא יעסוק בתורה ידקר בחרב?
עונים על כך המפרשים, שבאמת חזקיהו לא העלה על דעתו להמית את מי שאינו עוסק בתורה. כוונתו היתה רק לזרז את ישראל לעסק התורה. זאת משום שאחרי שסנחריב כבש את העולם וגם ביהודה לחם וכבש ערים בצורות רבות, נתון היה עם ישראל בסכנה מוחשית. לפיכך סבר חזקיהו שבזכות עסק התורה ינצל העם מידי האויב הנורא. החרב שנעץ רמזה לחרבו של סנחריב!
במדרש רבה (ויקרא לה, ו) מובא: "הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אם שמרתם מה שכתוב בספר הזה הרי אתם ניצולים מן הסייף, ואם לאו - סוף הוא הורג אתכם. והיכן הוא משמען של דברים: שנאמר: ויגרש את האדם וגו' לשמור את דרך עץ החיים. את דרך - זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים - זו תורה".
על פי דברי המדרש מבינים אנו את טעמו של חזקיהו. נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: דעו שכל מי שאינו עוסק בתורה, ידקר חלילה בחרב זו, חרבו של סנחריב המהלכת עתה ומתהפכת על פני כל הארץ. אבל מי שיעסוק בתורה בוודאי יצילהו ה'. וכך היה, כולם שמעו בקולו ועסקו בתורה - כמסופר שם בגמרא - שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)