|
סידור המערכה סידור המערכה: סידור מערכות העצים עם שחר על גבי המזבח. בכל יום היו עורכים הכהנים מערכה גדולה של עצים על המזבח, ומבעירים אותה, כדי להקטיר עליה את כל הקרבנות. כמו כן היו עורכים מערכה נוספת, הנקראת – 'מערכה שניה של קטורת', כדי לקחת ממנה גחלים להקטיר עליהם קטורת על מזבח הזהב שבהיכל[1]. וכן היו עושים בכל יום מערכה שלישית, לקיום האש, לקיים בה את מצוות "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה[2]". וביום הכיפורים היו עושים מערכה רביעית[3]. סידור המערכה הגדולה: בכל בוקר, לאחר שהיו הכהנים מוציאים מן המערכה הישנה את האברים והחלבים שעדיין לא נתאכלו בלילה[4], ואוספים את האפר שנותר מהמערכה הישנה לתפוח* שבמרכז המזבח[5], היו הכהנים מעלים גזרי עץ כדי לסדר מהם את המערכה הגדולה[6]. את המערכה היו עורכים בצידו המזרחי של המזבח[7], ופתח המערכה להדלקה היה בצד מזרח[8], שדרך פתח זה היו מכניסים קיסמים דקים - אליתא* - להדליק באמצעותם את אש המערכה. בהסבר המושג 'חזיתה מזרחה' כתבו המפרשים: 'מראית פניה', כלומר, הפתח והחלון[9]. והוא המקום שמאחיזים בו האש, והחלון והפתח שניהם נעשו כדי שתאחז האש יפה בעצי המערכה. ו'פתח' הוא גדול מ'חלון', ובו מאחיזים תחילה, ובאש גדולה, ו'חלונות' הם קטנים מ'פתח'. ובמקומות שיש עצים עבים, שלא יאחז האור בהם מחמת האש שבפתח הגדול, ולכן פותחים שם 'חלונות' ומירווחים כדי שתוכל האש להכנס לשם[10]. ראשי גזרי העץ הפנימיים של המערכה היו ארוכים והיו נוגעים בתפוח[11]. סידור עצים ו'חלונות' במערכת האש הגדולה בציור נראה כהן המביא עצים למערכת האש הגדולה, שנערכה במזרח המזבח. הכהן עומד במזרח ומסדר את עצים באופן שיהיו במערכה 'חלונות' בין עץ למשנהו, ובכך הרוח נכנסת ביניהם והאש מתלקחת יפה לצורך הקטרת אברי הקרבן. סידור המערכה השניה: הכהנים לוקחים עצי תאנה נאים ומסדרים מהם את המערכה השנייה של הקטורת. מערכה זו היתה כנגד קרן מערבית דרומית של המזבח, משוכה ארבע אמות מן הקרן לכיוון צפון. והיו מביאים עצים בכמות מספקת, שלאחר שריפתם יישארו בערך חמישה סאים של גחלים. בשבת היו מביאים עצים כשיעור גדול יותר, כדי שלאחר שריפתם יישארו בערך שמונה סאים של גחלים, שבשבת היו צריכים גחלים נוספים במערכה זו, שהיו מקטירים עליה שני בזיכי לבונה* של לחם הפנים*[12]. לאחר סידור המערכה השניה היו מחזירים למערכה הגדולה את האברים והחלבים שהוציאו מן המערכה הישנה, והיו מציתים את שתי המערכות באש[13]. המערכה השלישית: כאמור לעיל, היתה מערכה שלישית שנועדה לקיום האש, אך בתיאור סדר עבודת התמיד במשנה במסכת תמיד, לא נאמר מתי וכיצד היו מסדרים אותה. לפיכך יש אומרים שמערכה זו לא היו מסדרים אותה ביחד עם שתי המערכות האחרות[14], ולא היה לה זמן קבוע ולא סדר קבוע, שבכל שעה משעות היום אפשר לסדר אותה[15]. ויש אומרים שהיו מסדרים מערכה זו ביחד עם המערכה הגדולה, ולכן לא נזכרה במשנה[16]. למערכה זו לא היה מקום קבוע במזבח[17]. בין הערבים: אין מסדרים את המערכות בין הערבים, אלא בבוקר בלבד[18]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
