חלבים הם נתחי חלב מן הבהמה העולים כאימורים על אש המזבח.

וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ אִשֶּׁה לַה' אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב: וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה:

— ויקרא ג, יד - טו

פירוט החלבים

שלשה מיני חלב נאמרו בתורה, האסורים באכילה, אשר בקרבנות בהמה יש להקטירם על המזבח, יחד עם הכליות ויותרת הכבד. בקרבן מן הכבשים, האליה - הנקראת גם כן 'חלב' - מוקטרת גם היא, אף שמותרת היא בחולין. שאר בשר הקרבן נאכל לישראל או לכהנים - בקרבנות הנאכלים, (בהתאם לסוג הקרבן), או נשרף - בחטאות הנשרפות.

מיני החלב הינם:

א) "החלב המכסה את הקרב"^[1], ומבואר בדברי חז"ל - ש"הוא חלב החופה את הכרס"^[2].

ב) "כל החלב אשר על הקרב"^[3], והכוונה היא, ל"חלב שעל המסס ושעל בית הכוסות - הוא החלב שעל הקרב"^[4].

ג) "החלב אשר על הכליות" - הוא החלב המחובר לכליות ועוטף אותן, ומעלים אותו למזבח יחד עם הכליות ויחד עם "החלב אשר על הכסלים"^[5].

ד) האליה.

מעולם המוסר

כל דבר מצוה לשם שמים - יהיה מן הנאה והטוב

"הרוצה לזכות עצמו, יכוף יצרו הרע, וירחיב ידו, ויביא קרבנו מן היפה - המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה: 'והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן - וישע ה' אל הבל ואל מנחתו'. והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב; אם בנה בית תפילה - יהיה נאה מבית ישיבתו. האכיל רעב - יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו. כיסה ערום - יכסה מן היפה שבכסותו. הקדיש דבר -יקדיש מן היפה שבנכסיו. וכן הוא אומר: 'כל חלב לה'" (רמב"ם איסורי מזבח ז, יא).

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)