|
המורם מאיל נזיר 'המורם מאיל נזיר' הוא כינוי לחלקים מאיל-נזיר הניתנים לכהן למאכל. חלקי קרבן הנזיר הטעונים תנופה והרמהבין הקרבנות שמעלה הנזיר למקדש בתום נזירותו, מביא איל נזיר לשלמים. בנוסף לאיל, מביא הנזיר "סל מצות סולת, חלות בלולות בשמן, ורקיקי מצות משוחים בשמן"[1]. הכהן מביא את חלקי הקרבן, כלומר, את 'הזרוע הבשלה', דהיינו, זרוע האיל שנתבשלה יחד עם כל האיל בדוד שבלשכת הנזירים, ומניח על ידי הנזיר. שנאמר: "ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל.... ונתן על כפי הנזיר"[2]. כמו כן נותן על ידי הנזיר את החזה ושוק שניתנים לכהן לאכילה, ככתוב: "על חזה התנופה ועל שוק התרומה"[3]. כן נוטל הכהן רקיק מצה אחד מן הסל, וחלת מצה אחת, ומניח על ידי הנזיר. משהונח הכל על ידיו של הנזיר יחד עם האימורים, מניח הכהן את ידיו תחת כפי הנזיר ומניף, ככתוב: "והניף אותם הכהן תנופה לפני ה'", כלומר, מוליך ומביא ומעלה ומוריד[4]. תנופה זו על כל התכולה של האברים, המצות והרקיקים, נקראת - "המורם מאיל נזיר"[5]. באשר לאכילת האברים והמצות, אמרו חז"ל, שהמורם מאיל נזיר נאכל לכהנים, לבני משפחתם ולעבדיהם בכל ירושלים[6]. הערות שוליים(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
