חובת דחיית פסק הדין, בדין מדיני נפשות שהסכימו עליו הדיינים לחובה, עד ליום המחרת.
בית דין שדנו דיני נפשות, אם הגיעו למסקנה שיש לזכות את הנאשם, פוסקים את דינו בו ביום. אבל אם הסכימו הדיינים לחייבו, אין פוסקים את דינו לחובה באותו יום, אלא משהים את דינו עד למחרת, שמא ימצאו לו זכות.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)