קרבנות חטאת, אשם, העולה וזבחי שלמי ציבור נחשבים קדשי קדשים ויש להם רמת הקדושה הגבוהה ביותר הקיימת בקרבנות (בניגוד ל"קודשים קלים").
יש להם דינים מיוחדים לגבי זמן האכילה מקום האכילה והשחיטה, ובאנשים המותרים באכילת הבשר (פרט לעולה שהכל נשרף). בכל קדשי מזבח יש מעילה.
בשר קדשי קדשים שיוצא חוץ לעזרה נפסל, מועלין בו ונפסל במגעם של טבול יום ומחוסר כפורים וזאת בניגוד לבשר קודשים קלים.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)