איסור הקרבת קרבן - על גבי מזבח, ויש אומרים אף שלא על גבי מזבח - מחוץ לעזרה.
כל הקרבנות כולם, בין קרבנות בהמה ועוף ובין קרבנות מנחות, מצות עשה להקריבם בבית המקדש, שנאמר (דברים יב, יד): "שם תעלה עולתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך". וכל המקריב קרבן מחוץ לעזרה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה, שנאמר (דברים יב, יג): "השמר לך פן תעלה עולתיך בכל מקום אשר תראה" (כל מקום שנאמר "השמר", "פן" או "אל", אינו אלא לא תעשה).
המקריב קרבן מחוץ לעזרה במזיד - חייב כרת, שנאמר (ויקרא יז, ח - ט): "אשר יעלה עלה או זבח ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו". ואם התרו בו למלקות, הרי זה לוקה. ואם הקריב בשוגג - חייב חטאת.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)