אוהל העשוי מצמר ופשתן או מעור או משק ובתוכו מת, האוהל עצמו נעשה אבי אבות הטומאה, ומטמא טומאת שבעה גם מבחוץ. אבל אחר הוצאת הטומאה מהאוהל, צידו הפנימי בלבד נשאר אבי אבות הטומאה, אבל צידו החיצוני  הינו אב הטומאה.
ארון קבורה שאינו קרקע עולם ובתוכו מת, ויש בחללו מעל המת טפח על טפח, והוא סתום מכל צד; הארון עצמו נעשה אבי אבות הטומאה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)