נאמר במשנה במסכת קידושין: "...כל 'מצוות עשה' שהזמן גרמה - אנשים (=גברים) חייבים ונשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה - אחד האנשים ואחד הנשים חייבים...". על מנת שנוכל להבין את דברי המשנה היטב, יש להקדים תחילה על ההבדל שבין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה.
מניין המצוות בתורה עומד על תרי"ג (=613) סך הכל; כאשר המצוות נחלקות לשתי קטגוריות כלליות:
רמ"ח 'מצוות עשה' - 248 מתוך כלל המצוות הן מצוות מעשיות; שהמכנה המשותף שלהן הוא שהן מצוות עם הוראה מעשית ברורה. כמו למשל מצוות שמירת שבת; מצוות הנחת תפילין; מצוות ברית מילה; או מצוות ישיבה בסוכה. בכל המצוות הללו נדרשת תמיד פעולה אקטיבית מצד האדם.
שס"ה 'מצוות לא תעשה' - 365 המצוות הנותרות הן מצוות שהמכנה המשותף שלהן הוא שהן מרחיקות את האדם מן העבירה. כמו למשל מצוות "לא תגנוב"; מצוות "לא תרצח"; המצווה שלא לעשות מלאכה בשבת ובחגים; המצווה שלא לאכול בשר וחלב. במצוות הללו, בעצם ההימנעות מעשייתן מקיים אותן האדם. גם אם זה לא דורש פעולה אקטיבית מצדו.
הקטגוריה של מצוות עשה מתחלקת לשתיים:
"מצוות עשה שהזמן גרמה"  - מצוות עשה שמוגבלות לזמן מסוים. כמו למשל מצוות ישיבה בסוכה ונטילת לולב, שהם גם מצוות עשה וגם מצווה התלויות בזמן  (=בחג הסוכות). או מצוות הנחת תפילין, שנוהגת רק בימות החול ולא בשבתות וחגים. וכן הלאה.
"מצוות עשה שאין הזמן גרמה" - מצוות עשה שאינן מוגבלות לזמן מסוים. כמו למשל מצוות "השבת אבדה"; מצוות עשיית מעקה לבית; או מצוות "שילוח הקן", וכן הלאה. שהציווי לעשותן הוא תמידי וקיים בכל רגע נתון.
וכאן באה הוראת המשנה: כל 'מצוות עשה שהזמן גרמה' - שהן גם מצוות מעשיות וגם תלויות בזמן מסוים - נשים פטורות מהן. אולם 'מצוות עשה שאין הזמן גרמה' - שהקיום שלהן לא מוגבל לזמן ידוע מראש - אין הנשים פטורות.
כמובן שאי אפשר לפסוק לאישה מה מותר לה ומה אסור לה בהסתמך על הכלל הזה בלבד, מפני שיש כמה וכמה יוצאים מן הכלל.
(© כתב: הרב יוסי אסולין)