בכל מה שאתה עושה, ואפילו כשאתה עוסק בצרכים הגשמיים שלך, לא תהא כוונתך אלא לשם שמים, לעשות רצון הבורא.
את הפסוק: "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך", דרשו חכמים: "בכל לבבך" - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. כלומר: אף בשעה שהנך עוסק בדברים הבאים מצד היצר הרע שבלבך, כגון באכילה ובשתיה ובתענוגים גופניים אחרים, תהא כוונתך לשם שמים, לקיים ולחזק את גופך לעבודת ה' ולקיום מצוותיו.
בגמרא (ברכות סג, א) מובא: "איזוהי פרשה קטנה, שכל גופי תורה תלויים בה? - בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)