שמונה מיני שרצים שפורטו בתורה בפרשת שמיני (ויקרא יא, כט-ל), ואלה הם: חולד, עכבר, צב, אנקה, כח, לטאה, חומט, תנשמת.
א. כל אחד מ"שמונה שרצים" מטמא במותו אדם או כלים הנוגעים בו. אין "שמונה שרצים" מטמאים אלא כאשר הם לחים ולא כאשר הם יבשים. שיעורם לטמא - בכעדשה. גם דמם של "שמונה שרצים" מטמא בשיעור זה. ואולם, אבר שלם מ"שמונה שרצים", מטמא בכל שהוא.
ב. החובל בשבת באחד מ"שמונה שרצים" - חייב, מה שאין כן החובל בשאר שקצים ורמשים, אינו חייב אלא אם כן יצא מהם דם, ולדעה אחרת - פטור אף אם יצא מהם דם.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)