אשה שמת בעלה ולא השאיר אחריו בנים, והיא ממתינה לאחי בעלה שייבם אותה (ראה: "ייבום") או שיחלוץ לה (ראה: "חליצה").
אלמנה שבעלה המת לא השאיר אחריו זרע נקראת "שומרת יבם" משעת מות בעלה עד אשר היבם ייבם אותה או יחלוץ לה. במשך זמן זה קיימת זיקה (קשר אישות) בינה לבין היבם, שמחמתה אסורה היא להינשא לאדם אחר עד שתחלוץ, או עד שימות היבם, או עד שייבם אותה ויגרשנה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)