שדה המיועדת לגידול תבואה.
שדה תבואה נקראת "שדה לבן" בשל הגוון הלבן של התבואה הבשלה; ויש אומרים שנקראת כן בשל המראה לבנוני של השדה הפתוחה ונקיה מכל צל של אילן שיאפיל עליה.
בימים שנהגה תקנת "תוספת שביעית" (ע"ע), היה אסור לחרוש את "שדה לבן" החל מפסח, כיון שבחרישתו נראה האדם כמכשיר את הקרקע לזריעה בשביעית.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)