פסק דין, גמר דין.
יש אומרים כי "פסקא דדינא" הוא: הכרזת הדיינים: "איש פלוני אתה חייב, איש פלוני אתה זכאי". ויש אומרים כי "פסקא דדינא" הוא, משיורו בית הדין על ביצוע פסק הדין, כגון שיאמרו למי שנתחייב בדין: "צא ותן לו".
אף על פי שאסור להתחיל דין מדיני ממונות אלא ביום ולא בלילה, מכל מקום מותר לפסוק את הדין בלילה. בדיני נפשות, אף פסק הדין אינו נעשה אלא ביום.
בשעת פסק הדין, על הדיינים לשבת, ועל בעלי הדין לעמוד.
מי שנפסק דינו בדיני נפשות ונתחייב מיתה, ההורגו פטור ממיתה, והחובל בו פטור מתשלומים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)