ביטוי תלמודי שמשמעו: זהו הסימן שיועיל לך לזכור את הדבר.
לדוגמא: סימן לשש המחלוקת שבהן הלכה כאביי ולא כרבא: יע"ל קג"ם, י' - יאוש שלא מדעת; ע' - עד זומם למפרע הוא נפסל; ל' - לחי העומד מאליו; ק' - קידושין שלא נמסרו לביאה; ג' - גילוי דעת בגיטין; מ' - מומר אוכל נבלות להכעיס.
דוגמא נוספת: בתיקון מעזיבה של בית שיש בו דייר עליון ודייר תחתון, אמר רבי חייא בר' יוסי שעל התחתון לתקן. ונתנו סימן: ויוסף הורד מצרימה (בן רבי יוסי מטיל את חובת התיקון על הירוד, על התחתון).
דוגמא נוספת: סימן לששת הדברים שלגביהם נחשב היום השמיני של סוכות כחג בפני עצמו: פז"ר קש"ב, פ' - פייס; ז' - זמן; ר' - רגל; ק' - קרבן; ש' - שיר; ב' - ברכה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)