אדם שמסר סימנים מובהקים למוצא האבידה, ובא אחר והביא עדים שמכירים את האבידה בטביעות עין, על מוצא האבידה למסור את האבידה לזה שהביא עדים, שכן זיהוי על פי טביעות עין עדיף על זיהוי על פי סימנים, אף כשהסימנים הם מובהקים ביותר.
יתר על כן. אפילו אם אינו מביא עדים אלא הוא עצמו מכיר את האבידה בטביעות עין, אם הוא תלמיד חכם, על מוצא האבידה להחזיר את האבידה לזה שזיהה אותה בטביעות עין ולא לזה שמסר סימנים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)