|
כל שהוא ב"בל תשוב" - שכחה; ושאינו ב"בל תשוב" - אינו שכחה כלל בדיני שכחה: כל עומר ששכחו בעל הבית באופן שאם ייזכר בו וירצה לקחתו יצטרך לשוב אליו ויעבור על הלאו של "לא תשוב לקחתו", הרי זה שכחה ואסור לקחתו; אבל עומר ששכחו באופן שאם ייזכר בו ויבוא לקחתו לא יעבור על הלאו של "לא תשוב לקחתו", אין לו דין שכחה. |
