הדבר היותר שכיח, קודם לדבר היותר נדיר. כשיש שני דברים, שאחד מהם נוהג לעתים יותר קרובות, מקדימים אותו לפני הדבר שאינו תדיר כמותו. לדוגמא: קרבן התמיד, שמקריבים בכל יום, קרב לפני קרבן מוסף שמקריבים בשבת או בראש חודש או בחג, ש"כל התדיר מחברו קודם את חברו" (זבחים פט, א). דוגמא נוספת: אם חל ראש חודש בשבת, מקדימים להקריב קרבן מוסף של שבת לפני קרבן מוסף של ראש חודש, שהרי מוסף של שבת תדיר ממוסף של ראש חודש (שם). דוגמא נוספת: מקדימים להביא בראש השנה את מוספי ראש חודש לפני מוספי ראש השנה, שהרי מוסף של ראש חודש תדיר ממוסף של ראש השנה (שם). (מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)