הראשון שנטל אותם - זכה בהם.
המוציא תקלה לרשות הרבים, כגון מי שמוציא תבן וקש לרשות הרבים כדי שיירקבו וייעשו זבל לזבל בהם שדות וכרמים, הרי הם נעשים הפקר ו"כל הקודם בהן - זכה", כי קנסו חכמים את המוציאם לרשות הרבים, כדי למנוע אנשים מלהוציא תקלות לרשות הרבים.
למרות שהם הפקר, אם הוזק בהם אדם או בהמה, המוציא חייב בנזקיו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)