ביטוי המופיע במהלך המשא ומתן התלמודי שמשמעו: הטעם שנתפרש הוא טעם שני, נוסף לטעם שלא נתפרש, לפיכך אין לראותו כמוציא מנימוק אחר אלא כמוסיף עליו.(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)
