מצווה מהתורה (דברים י"ד, כ"ב-כ"ז), להפריש מעשר (עשירית) מהתבואה או מהפירות לאחר שהופרשו מהם תרומה גדולה ומעשר ראשון (לכן הוא נקרא מעשר שני).
מעשר זה שייך לבעלים, החייבים להעלותו לירושלים ולאוכלו שם בטהרה.
למי שקשה להעלות כמות זו לירושלים, יש באפשרותו לפדותו תמורת כסף (בתוספת חמישית מערכו). בכסף זה עליו לקנות בירושלים צורכי אכילה ושתייה, ולאוכלם שם.
כיום פודים מעשר שני בפרוטה.
מעשר זה נוהג בשנים א', ב', ד', ה' של שנות השמיטה.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)