סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כָּאן לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּאן לְהוֹצִיא אִשָּׁה מִיָּדוֹ
אָמַר רַב יוֹסֵף כֹּל שֶׁסִּיחָתוֹ בְּבָבֶל מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא רַמָּאֵי חָיְישִׁינַן
זְעֵירִי הֲוָה קָא מִישְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּהֲוָה אָמַר לֵיהּ נְסֵיב בְּרַתִּי יוֹמָא חַד הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא מְטוֹ לְעוּרְקְמָא דְמַיָּא אַרְכְּבֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן אַכַּתְפֵּיהּ וְקָא מְעַבַּר לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אוֹרָיְיתַן כְּשֵׁרָה בְּנָתִין לָא כְּשֵׁרָן מַאי דַּעְתָּיךְ
אִילֵּימָא מִדִּתְנַן עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כָּהֲנֵי לְוִיֵּי אַטּוּ כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי כּוּלְּהוּ סְלִיקוּ כִּי הֵיכִי דְּאִישְׁתְּיוּר מֵהָנֵי אִישְׁתְּיוּר נָמֵי מֵהָנֵי אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסוֹלֶת נְקִיָּיה וְעָלָה
עוּלָּא אִיקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא לְבֵי רַב יְהוּדָה חַזְיֵיהּ לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה דְּגָדֵל וְלָא נָסֵיב אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא קָא מַנְסֵיב לֵיהּ מָר אִיתְּתָא לִבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מִי יָדַעְנָא מֵהֵיכָא אֶנְסְבַיהּ אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ אֲנַן מִי יָדְעִינַן מֵהֵיכָא קָאָתֵינַן דִּילְמָא מֵהָנָךְ דִּכְתִיב נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה
וְכִי תֵּימָא נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר וְדִילְמָא מֵהָנָךְ דִּכְתִיב בְּהוּ הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים
וּמְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ אִי הָכִי הַיְינוּ דִּכְתִיב לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים מִשּׁוּם דְּמַשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים
אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה וּמַדְבִּיקִין מִטּוֹתֵיהֶם זוֹ בָּזוֹ וּמַחֲלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה וּמַסְרִיחִים עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם
אֲמַר לֵיהּ הֵיכִי נַעֲבֵיד אֲמַר לֵיהּ זִיל בָּתַר שְׁתִיקוּתָא כִּי הַאי דְּבָדְקִי בְּנֵי מַעְרְבָא כִּי מִינְּצוּ בֵּי תְרֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי חָזוּ הֵי מִנַּיְיהוּ דְּקָדֵים וְשָׁתֵיק אָמְרִי הַאי מְיוּחָס טְפֵי
אָמַר רַב שְׁתִיקוּתֵיהּ דְּבָבֶל הַיְינוּ יִחוּסָא אִינִי וְהָא אִיקְּלַע רַב לְבֵי בַּר שָׁפֵי חַלָּא וּבְדַק בְּהוּ מַאי לָאו בְּיַחֲסוּתָא לָא בִּשְׁתִיקוּתָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ בְּדוּקוּ אִי שָׁתְקִי אִי לָא שָׁתְקִי
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָּזֶה שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִידַּבֵּק אֶחָד בַּחֲבֵירוֹ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת הַמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָהּ לִידַּבֵּק בַּחֲבֶרְתָּהּ
אָמַר רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בָּבֶל בְּרִיאָה מֵישׁוֹן מֵיתָה מָדַי חוֹלָה עֵילָם גּוֹסֶסֶת וּמָה בֵּין חוֹלִין לְגוֹסְסִין רוֹב חוֹלִין לְחַיִּים רוֹב גּוֹסְסִים לְמִיתָה
עַד הֵיכָן הִיא בָּבֶל רַב אָמַר עַד נָהָר עֲזָק וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד נְהַר יוּאָנִי לְעֵיל בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא רַב אָמַר עַד בַּגְדָּא וְאַוְונָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד מוּשְׁכְּנֵי וְלֹא מוּשְׁכְּנֵי בַּכְּלָל וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל מוּשְׁכְּנֵי הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין אֶלָּא עַד מוּשְׁכְּנֵי וּמוּשְׁכְּנֵי בַּכְּלָל
לְתַחְתִּית בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל עַד אַפַּמֵיָיא תַּתָּאָה תַּרְתֵּי אַפַּמֵיָיא הָוְיָין חֲדָא עִילִּיתָא וַחֲדָא תַּתַּיְיתָא חֲדָא כְּשֵׁירָה וַחֲדָא פְּסוּלָה וּבֵין חֲדָא לַחֲדָא פַּרְסָה וְקָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי וַאֲפִילּוּ נוּרָא לָא מוֹשְׁלִי אַהֲדָדֵי וְסִימָנָיךְ דִּפְסוּלְתָּא הָא דְּמִישְׁתַּעֲיָא מֵישָׁנִית
לְעֵיל בִּפְרָת עַד הֵיכָא רַב אָמַר עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּקְנֵי וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד גִּישְׁרָא דְּבֵי פְרָת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד מַעַבַּרְתָּ[א] דְגִיזְמָא לָיֵיט אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף אַדְּרַב
אַדְּרַב לָיֵיט אַדִּשְׁמוּאֵל לָא לָיֵיט אֶלָּא לָיֵיט אַדְּרַב וְכׇל שֶׁכֵּן אַדִּשְׁמוּאֵל וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם אַדְּרַב לָיֵיט אַדִּשְׁמוּאֵל לָא לָיֵיט וְגִישְׁרָא דְּבֵי פְרָת לְתַתַּאיה הֲוָה קָאֵי

רש"י

להשיאו אשה. סתמא בעי בדיקה: להוציא ממנו אשה. שנשא כבר מסתמא לא מפקינן: כל שסיחתו בבבל. שמספר בלשון אנשי בבל משיאין לו אשה דמחזקינן ליה מבבל: דאיכא רמאי. שמלמדים שיחת בבל להחזיקו במיוחסים: דהוה אמר ליה. רבי יוחנן: נסיב ברתאי. ולא היה חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא היה מבבל: אורייתין כשירה ברתין לא כשירה. תלמידי אתה ותורתי כשירה לך ובתי אינך חפץ: מאי דעתך. שאתה מחזיק בבבל במיוחסים דתנן (לעיל דף סט.) עשרה יוחסין כו' וסבור אתה שעלו כל הפסולין: מהיכא נסיבנא. איזו אשה מיוחסת: זיל בתר שתיקותא. שאל לך משפחה שתקנית שסתם בני מריבה הם פסולין שמתוך פסולן שהיו פורשים מהם נטרו איבה והחזיקו במריבה ומיוחסת דבבל היינו שתיקותא מתוך שהם שתקנים הוחזקו במיוחסים א''כ הבא לבדוק בבבל אינו בודק אלא בשתיקה לבדוק בשתקנים: לבי בר שפי חלא. שם האיש שופה חומץ כמו השופה יין לחבירו (ב''מ דף ס.): ואין מניחין אותו. מן השמים לידבק בחבירו לכך הטילו מן השמים מריבה ביניהן: בריאה. מיוחסת ונקייה: מתה. ממזרים גמורים כולם: חולה. רובם כשרים ומיעוטן פסולין כחולים הללו שרובן לחיים: גוססת. רובן פסולין ומיעוטן כשרין: עד היכן היא בבל. ליחס: עד נהר עזק עד נהר יואני. לפי הענין נראה שבבל בין שני נהרות גדולים חדקל ופרת מציעים אותה ביניהם זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל דכתיב (ירמיה א) מצפון תפתח הרעה כלומר בבל בצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבה פרת וקא בעי גמרא מה שבין ב' הנהרות פשיטא לן דבבל היא אלא משפת חדקל ולחוץ עד היכן מתפשט רחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני: לעיל בדיגלת עד היכן. למדנו רחבה שבין שני הנהרות ועוד להלן מחדקל עד נהר עזק וצריכין לידע ארכה כמה: לעיל בדיגלת. לצד דרום עד היכן: עד בגדא ואוונא. מקומות הם סמוכות זה לזה וחדקל מפסיק ביניהן: ושמואל. מוסיף בארכה לדרום עד מושכני: כגולה. פומבדיתא קרוי גולה בראש השנה (דף כג:): לתחתית בדיגלת עד היכן. לצפון ועל שפת חדקל במזרחה של בבל עד היכן אורכה משוך לצפון: תתאה. התחתונה לפי ששתים היו זו עליונה וזו תחתונה דרך משיכת הנהר ויחוס של בבל עד התחתונה ולא היא בכלל: חדא כשירה. העליונה: וחדא פסולה. התחתונה: ואפי' נורא לא מושלי אהדדי. כדי שלא יהו רגילים אצלם שלא להתחתן בם: דפסולתא הא דמשתעיא מישנית. וסימן זה יהא בידך שלא תטעה אי זו פסולה הך דמשתעי בלשון מישן שהיא קרובה למישן ואמר לעיל מישן מיתה: בפרת. על שפת פרת במערבה של בבל עד היכן ארכה משוך לדרום: עד גישרא דפרת. שמואל היה מוסיף: לייט. כל שיסמוך על זה שאין יחוסה של בבל משוך כל כך: אדשמואל לא לייט. בתמיה והרי הוא מוסיף: אדשמואל לא לייט. דכי אמרה שמואל למילתיה פוחת היה ולא מוסיף ובימי שמואל היה הגשר למטה מאקרא דתולבקני:

תוספות

כאן להשיאו אשה. פי' מיוחסת מד' אמהות דאי משום ישראלית לא צריך להיות בחזקת כשר דבלאו הכי מותר בישראלית כדאמר בעלמא (יבמות דף מה.) גבי עובד כוכבים הנולד מעובד כוכבים הבא על בת ישראל דאמרי' ליה זיל גלי או נסיב בת מינך אלמא משמע דבמקום שאין מכירין אותו נותנין לו ישראלית ומותר לישאנה: עד היכן היא בבל. פי' בקונטרס דלפי הענין נראה שבבל היתה בין שני נהרות גדולים הללו חדקל ופרת זה מן המזרח וזה מן המערב ובאין ומושכין מן הדרום לצפון וסופו של פרת שופך בחדקל כל זה יש ללמוד מכאן ארץ ישראל בדרומה של בבל כדכתיב מצפון תפתח הרעה אלמא דבבל מצפון ופרת יורד מארץ ישראל לבבל כדאמר בעלמא (שבת דף סה:) מיטרא במערבא סהדא רבא פרת שמימיו היו רבין ומלאים על שפתיו וקא בעי גמרא מה שבין שתי הנהרות פשיטא לן דבבל הוא אבל משפת חדקל ומבחוץ עד היכן מתפשט רוחבה של בבל אמר רב עד נהר עזק ור''ת פי' שנהר פרת היה בא ומושך מן הצפון לדרום שהרי נהר פרת בא מקדמת עדן וגן עדן הוא מצפון של עולם. וארץ ישראל לדרום ופרת בא מעדן והיה מושך מצפון לדרום והא דאמר מיטרא במערבא סהדא רבא פרת דמשמע דמושך מדרום לצפון י''ל דה''ק שהמים של פרת רבים כל כך שיחזרו המים למקום שבאו דהיינו מדרום לצפון:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר