סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְהָא מַתְנִיתִין דְּגָזֵל דִּידַהּ וְקָאָמַר רַב אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת לָא קַשְׁיָא הָא דְּשַׁדֵּיךְ הָא דְּלָא שַׁדֵּיךְ
הָהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָה קָא מָשְׁיָא כַּרְעַאּ בִּמְשִׁיכְלָא דְמַיָּא אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא חֲטַף זוּזֵי מֵחַבְרֵיהּ וּשְׁדָא לַהּ אֲמַר לַהּ מִיקַּדְּשַׁתְּ לִי אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵית דְּחָשׁ לְהָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר סְתַם גְּזֵילָה יֵאוּשׁ בְּעָלִים הָוֵי
הָהוּא אֲרִיסָא דְּקַדֵּישׁ בְּמוֹזָא דְשַׁמְכֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ מַאן אַחֲלָךְ וְהָנֵי מִילֵּי בְּמוֹזָא אֲבָל כִּישָׁא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא שְׁקַלִי כִּישָׁא שְׁקֵיל אַתְּ כִּישָׁא כִּישָׁא כִּי כִישָׁא
הָהוּא סְרָסְיָא דְּקַדֵּישׁ בִּפְרוּמָא דְשִׁיכְרָא אֲתָא מָרֵיהּ דְּשִׁיכְרָא אַשְׁכְּחֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי לָא תִּיתֵּיב מֵהַאי חָרִיפָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֹא אָמְרוּ כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת אֶלָּא לְעִנְיַן תְּרוּמָה בִּלְבָד
דְּתַנְיָא כֵּיצַד אָמְרוּ תּוֹרֵם שֶׁלֹּא מִדַּעַת תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה הֲרֵי שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְלִיקֵּט וְתָרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְאִם לָאו תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה
וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל אִם לָאו הֲרֵי שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת וּמְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶם תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְאִם לָאו אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה הָיוּ הַבְּעָלִים מְלַקְּטִים וּמוֹסִיפִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה
אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא הוּא דַּעֲבַד וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת
מַתְנִי' הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא קִידֵּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג לֹא קִידֵּשׁ בְּמֵזִיד קִידֵּשׁ
וּבַהֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד קִידֵּשׁ וּבְשׁוֹגֵג לֹא קִידֵּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג קִידֵּשׁ בְּמֵזִיד לֹא קִידֵּשׁ
גְּמָ' נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּתַנְיָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מֵחַיִּים אֲבָל לְאַחַר שְׁחִיטָה לָא מַאי טַעְמָא כִּי קָא זָכוּ מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ
דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבֵין קֳדָשִׁים קַלִּים לֹא קִידֵּשׁ שְׁמַע מִינַּהּ
תָּנוּ רַבָּנַן לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס אָמַר לָהֶם כָּךְ שָׁנָה לִי רַבִּי מֵאִיר הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבֵין קֳדָשִׁים קַלִּים לֹא קִידֵּשׁ
כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה (עֲלֵיהֶם) אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם אַל יִכָּנְסוּ מִתַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים וְכִי אִשָּׁה בַּעֲזָרָה מִנַּיִן
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יֹאמְרוּ מֵאִיר שָׁכַב יְהוּדָה כָּעַס יוֹסֵי שָׁתַק (דִּבְרֵי) תוֹרָה מָה תְּהֵא עָלֶיהָ וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לְקַבֵּל קִידּוּשִׁין לְבִתּוֹ בַּעֲזָרָה וְאֵין אִשָּׁה עֲשׂוּיָה לַעֲשׂוֹת לָהּ שָׁלִיחַ לְקַבֵּל קִידּוּשֶׁיהָ בַּעֲזָרָה וְעוֹד דָּחֲקָה וְנִכְנְסָה מַאי
תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לְךָ וּלְכׇל צְרָכֶיךָ וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כְּאֵשׁ מָה אֵשׁ לַאֲכִילָה אַף הוּא נָמֵי לַאֲכִילָה
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

רש"י

והא מתני' בגזל דידה. דקתני שלהן היתה ודייק רב מינה דאינה מקודשת אי לאו דשביעית הואי: הא. דקתני מקודשת: בדשדיך. מקמי הכי (ונתרצה) להתקדש לו דכי קבילתיה לגזל דידה בשם קידושין אחילתיה: משיכלא. ספל: דרבי שמעון. בסדר טהרות (כלים פרק כו משנה ח) ומייתינן לה בגמ' דהגוזל (ב''ק דף קיד.) עורות של גנב אין מחשבה מטמאתן ושל גזלן מחשבה מטמאתן דקסבר כיון דידע מאן גזליה ולא מצי לאגבויי מיניה אייאושי מייאש: ה''ג ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי. מלא יד של בצלים : מאן אחלך. מי מחל לך חלקו של בעל הבית: אבל כישא. אגודה שדרך הירק להיות מתחלק באגודות וכל האגודות הן שוות אם נטלתי אחת טול אתה אחת: ההוא סרסיא. עושה שכר מתמרים של בעל הבית למחצית שכר וחבירו בב''מ בפרק המפקיד (דף מב:): בפרוזמא דשכרא. לאחר שהוציא ממנו המשקה: מהאי חריפא. יש שהוא טוב מחבירו שלא נתנו בו מים פעמים הרבה ויש לו לחלוחית לתת עוד טעם במים אחרים: לא אמרו כלך אצל יפות. שיועיל למי שנטל את של בעל הבית שלא ברשות דנימא גלי דעתיה דניחא ליה אלא לענין תרומה בלבד דהא לתרום הן עומדות אבל לענין מי שנטל לעצמו משום כיסופא הוא דקאמר ליה דלא נכסוף אבל למפרע לא ניחא ליה: אם חושש משום גזל. אם מקפיד בעל הבית על מה שעשה ודומה לו שגזלה: אין תרומתו תרומה. דהשתא ודאי הכי קאמר ליה אם מצאת עוד יפות מאלו היית גוזלן: בין כך ובין כך. בין שיש יפות בין שאין יפות מהן: מתני' בחלקו. שחלק עם אחיו הכהנים: במעשר שני כו'. דקסבר ר' מאיר מעשר ממון גבוה הוא: ר' יהודה אומר במזיד קידש. דמעשר ממון הדיוט הוא: בשוגג לא קידש. בגמ' מפרש לה: ובהקדש כו'. וטעמייהו מפרש בגמרא: גמ' בה' לרבות קדשים קלים. להתחייב עליהם קרבן שבועה אע''ג דאין נשבעין על ההקדשות והנשבע עליהם והודה אינו מביא אשם של שבועת הפקדון דוכחש בעמיתו כתיב הני איתרבו להו מבה' וכחש בעמיתו נמי קרינא בהו לפי שהן ממונו: כי קא זכו. בין כהנים בחזה ושוק בין בעלים בבשר: משלחן גבוה. הקרבת אימורים וזריקת הדם מתיר הבשר: המקדש בחלקו. לאחר שחלקום ולא קתני המקדש בקדשים קלים: קנטרנים. מקניטים: לקפחני. כמו לקפח את שוקיו (סוטה דף מד.) לקצץ רגלינו בהלכות להודיע שהם חריפים ואין עומד כנגדם: וכי אשה בעזרה מנין. דקתני קדשי קדשים והרי אם יוציאום חוץ לעזרה אפילו לעזרת נשים הם נפסלים ביוצא ונשים אין נכנסות לה כדתנן באבות הטומאות בפ''ק דמסכת כלים: לבתו. קטנה או נערה: דחקה ונכנסה מהו. וכי לא הוצרכנו לשאול בבית המדרש מה יאמרו אם קדשה אם קידושין הם אם לאו: לכל צרכיך. ואפילו לקדש בו אשה: כאש. חלקו של אהרן הושווה לחלקו של מזבח מה מזבח לאכילה אף כהן לאכילה ולא לדבר אחר:

תוספות

והוא לא אמר כלומר וכי ר' יוחנן לא אמר כך והא איהו דאמר אינו יכול להקדיש לפי שאינו שלו ואפילו איסורא דרבנן לית בה וכמו כן בקידושין נמי לא נחמיר להצריכה גט והשתא מייתי שפיר גמרא מר' יוחנן: אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה. התם (בב''מ דף כב.) מוקי לה דשויה שליח וא''ת אם כן מאי קאמר שלא ברשות וי''ל דה''ק מה שתורם מן היפה שלא ברשות היה וא''כ צריך לומר גבי פרזומא דשויה שליח דאי לאו הכי מאי מייתי: המקדש בחלקו אינה מקודשת. ואם תאמר מי גרע מהמקדש על מנת שאדבר עליך לשלטון (לקמן דף סג.) דמקודשת אף על פי שלא נתן לה כלום אלא שעשה לה הנאה ויש לומר דלא דמי דהתם יכול ליטול שכר מדיבורו והוי כאילו נתן לה פרוטה אבל הכא הטובת הנאה אינה משלו דהא ממון גבוה הוא ואינו יכול ליקח ממון מהנאה שעשה לה [אע''ג דאית ביה שוה פרוטה שיכול למוכרה לכהן מ''מ כיון שהוא ממון גבוה אינה מקודשת ולא דמי לע''מ שאדבר עליך לשלטון. ת''י]: וכי אשה בעזרה מנין. פי' הקונטרס דאין אשה נכנסת בעזרה כדתנן פ''ק דכלים ולא דק דלא אשכחן בשום דוכתא דנשים אסורות ליכנס בעזרה שהרי בפרק קמא דכלים תנן החיל מקודש הימנו שאין טמא מת נכנס לשם למעלה הימנו עזרת ישראל שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבים עליה חטאת למעלה הימנו עזרת כהנים שאין ישראלים נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה שחיטה תנופה ולא קתני נשים שאין נכנסות שם ועוד תנן בפרק כל הפסולין (זבחים דף לא:) שהשחיטה כשרה בנשים א''כ יכולה ליכנס בעזרה ועוד הרי סוטה ונזירה נכנסות בעזרה להניף לכך נראה לי וכי אשה בעזרה להתקדש מנין הרי אין רגילות שתכנס לשם כדי להתקדש שהרי בזיון הוא ומילתא דלא שכיחא היא ולא איירי תנא מזה: [וזה יהיה לך מקדש כו'. קשה דלשתוק מלך דמשמע כל צרכיך ולא אצטריך לכתוב אש. ת''י]:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר