|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
פחות משערתא ועדיף מחיטתא – חיטה ושעורה
"הי ניהו תורבץ הוושט? אמר מרי בר מר עוקבא אמר שמואל: כל שחותכו ומרחיב - זה הוא תורבץ הוושט, חותכו ועומד במקומו - זהו וושט עצמו. אמר להו רב פפי: מר לא אמר הכי, ומנו? רב ביבי בר אביי, אלא כל שחותכו ועומד במקומו - זה תורבץ הוושט. אלא איזהו וושט עצמו? כל שחותכו וכויץ. יונה אמר זירא: מבלעתא. וכמה? אמר רב אויא: פחות משערתא ועדיף מחיטתא" (חולין, מג ע"ב).פירוש: הי ניהו [איזה הוא] תורבץ הוושט? אמר מרי בר מר עוקבא אמר שמואל: כל אותו חלק שחותכו ומרחיב, שאם כשחותכו לרוחבו, מקום החתך מתרחב ונפתח כלפי חוץ זה הוא תורבץ הוושט, כל שחותכו ועומד במקומו, (נשאר כמו שהוא) זהו וושט עצמו. אמר להו [להם] רב פפי: מר לא אמר הכי [האדון, הרב, לא אמר כך], ומנו [ומיהו]? רב ביבי בר אביי, אלא כל שחותכו ועומד במקומו זה תורבץ הוושט, ולא הוושט. אלא איזהו הוושט עצמו? כל שחותכו וכויץ [ומתכווץ], שמקום החתך מתכווץ פנימה ונסגר. ואילו החכם יונה אמר בשם ר' זירא: תורבץ הוושט הוא המבלעתא, בית הבליעה, סמוך לפתח הוושט ממש. וכמה הוא סמוך לפתח? אמר רב אויא: פחות משערתא [מאורך שעורה], ועדיף מחיטתא [ויותר מאורך חיטה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: חיטה שם באנגלית: Wheat שם מדעי: Triticum sp.
לריכוז המאמרים שנכתבו על החיטה הקש\י כאן.לריכוז המאמרים שנכתבו על השעורה הקש\י כאן.
בספרות חז"ל נפוצות השוואות בין מאפייני השעורה והחיטה וזאת בגלל הדמיון הרב ביניהם בהיבטים רבים. ראו למשל במאמר "בדחטי או בדשערי ברכיכא או באקושא" (סוטה, ד ע"א) שם דנתי בשאלה מדוע משך זמן הוצאת לחם חיטה ולחם שעורה מהסל איננו זהה? במאמר "מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין" (תענית, ה ע"א) ערכתי השוואה של הערך התזונתי והמרקם של לחם חיטה לעומת שעורה. בהקשר דומה אנו מוצאים במאמר "כיון דמחדש אתי ומשעורין אתי" (מנחות, עו ע"ב) הבחנה בין תכולת הסובין בשעורה בהשוואה לחיטה. בסוגייתנו אנו מוצאים השוואה בין גודל גרגירי חיטה לגרגירי שעורה ומשתמע ממנה שהשעורה ארוכה מהחיטה. גודל ה"מבלעתא" הוא פחות משעורה ויותר מחיטה. באופן כללי גרגירי השעורה נוטים להיות ארוכים וצרים יותר בהשוואה לגרגירי החיטה, ורבים מזני השעורה שומרים על המוץ (הקליפה החיצונית) צמוד לגרגיר גם לאחר הדיש (ראו במאמר "המקלף שעורין מקלף אחת אחת ואוכל" (ביצה, יג ע"ב) דבר המוסיף להם נפח ומראה מחוספס. לעומתם גרגירי החיטה עגלגלים, שמנמנים ורחבים יותר. על גודל השעורה הרחבתי במאמר "עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא" (ברכות, מא ע"א). חשוב להדגיש שבמהלך הדורות חלו שינויים בגודל ומבנה גרגירי התבואה אך ניתן להניח שהחיטה והשעורה התפתחו במקביל והפרשי הגודל הנוכחיים משקפים את ההפרשים בעת העתיקה. בטבלה להלן שהוכנה בעזרת AI מוצגים הממדים הממוצעים של החיטה והשעורה. על החריץ המוזכר בטבלה המאפיין את גרגירי החיטה הרחבתי במאמר "שאני חיטי הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיין" (עבודה זרה, סה ע"ב).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|