טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלא – תמר מצוי 

"מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ומצר רביעי לא מצר לו. אמר רב: קנה הכל חוץ ממצר רביעי; ושמואל אמר: אפילו מצר רביעי; ורב אסי אמר: לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה, סבר לה כרב, דאמר: שיורי שייר, ומדשייר במצר, שייר נמי בכולהי. אמר רבא, הלכתא: קנה הכל חוץ ממצר רביעי. ולא אמרן אלא דלא מבלע, אבל מבלע קנה. וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלא והוי תשעת קבין, אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלא, ולא הוי תשעת קבין קנה. מכלל דכי מובלע, אף על גב דאיכא עליה ריכבא דדיקלא והוי תשעת קבין קנה" (בבא בתרא, סב ע"ב).  

פירוש: המוכר לחבירו שדה, מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי של אותו שדה, אבל מצר רביעי לא מצר לו כלל, מה דינו? אמר רב: קנה הכל, את כל השדה, חוץ ממצר רביעי, כלומר, חוץ מן התלם שעליו המצר עצמו, שבדרך כלל הוא ניכר ונבדל מן השדה. ושמואל אמר: אפילו מצר רביעי קנה. ורב אסי אמר: לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה ליד המצרים שפירש לו. ומסבירים את טעמו: סבר לה [סבור הוא] בענין זה בעיקרו של דבר כשיטת רב, שאמר שאם לא סימן את המצר משמע ששיורי [שיור] שייר אותו לעצמו ולא מכרו, ואולם רב אסי מוסיף ואומר כי מתוך ששייר במצר, שייר נמי בכולהי [גם כן בכלל השדה] ולא נתן לו קרקע אלא רק בסמוך למה שפירש. אמר רבא, הלכתא [ההלכה] בענין זה היא: קנה הכל חוץ ממצר רביעי כדברי רב. ולא אמרן [אמרנו] דבר זה אלא במצר שלא מבלע [מובלע] בשטח שבין המצרים האחרים שמצידיו, אלא מעבר לשטח שביניהם, אבל אם מבלע [מובלע ביניהם] קנה אף אותו. וכי לא מבלע נמי [וכאשר אינו מובלע גם כן] לא אמרן [אמרנו] שאינו קונה אותו אלא במקרה דאיכא עליה ריכבא דדיקלא [שיש עליו, על המצר, שורה של דקלים], והוי [וגם הריהו] בעל שטח זריעה של תשעת קבין, אבל אם ליכא עליה ריכבא דדיקלא [אין עליו שורת דקלים], ולא הוי [ואין הוא בן] תשעת קבין קנה. ומעירים: מכלל הדברים אתה למד דכי [שכאשר] המצר מובלע, אף על גב דאיכא עליה ריכבא דדיקלא [אף על פי שיש עליו שורת דקלים], והוי [והריהו] בעל שטח של תשעת קבין קנה אותו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מהו ריכבא דדיקלא?
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

הערוך (ערך "רכב") פירש: "... משימין אילן בתוך אילן. פירוש אחר דקלים רצופים". ביטוי לשני פירושים אלו אנו מוצאים במפרשים נוספים. ב"משימין אילן בתוך אילן" כוונת הערוך להרכבה. כעין פירוש זה אנו מוצאים בשיטה מקובצת (בבא מציעא, קח ע"ב) בשם הראב"ד: "איפסיק משוניתא וכו'. טרשים שאינם ראוים לזריעה והן כשיעור שאינן נמדדין עמה וכאותה ששנינו בפרק בית כור, וכן רכבא דדיקלי כמו חרוב המורכב שאינו נמכר עמה אם יש קרקע ביניהם שלא יהא שם משוניתא ולא ריכבא דדיקלא שיעור רוחב תלם אחד שהוא מחבר את השדות הנה הם בני חד מצרא ואי לא לא". ייחודו של דקל מורכב הוא בחשיבותו וכך כתב השיטה מקובצת בכתובות (קט ע"ב) בשם תלמידי רבינו יונה: "הוה עלה ריכבא דדקלי. כלומר היה עומד באותו התלם שורה של דקלים ויש מפרשים דקלים מורכבים שהדקל המורכב היה חשוב בימיהם כשראה האפוטרופא שהיה זוכה בדבר חשוב כזה בא עליו בטענה אחרת ואמר אי הוה אבוהון קיים הוה טעין ואמר חזרתי ולקחתיו ממנו".

ח. י. קאהוט הבין שההרכבה שבה מדובר היא הרכבה של "אילן באילן" וכפי שניתן להסיק מתוך הסוגיות שציטט כראיה. למשל: "אין נוטעין שרביט של רמון ולא עקצין של רמון בצד סדן של שקמה ואין נותנין זמורה בין שתי קורות כדי שתבלע ביניהן ואין נותנין שני מינין בשפופרת אחת כדי שיבלעו זה מזה ואין מרכיבין זתים ברכב של תמרה מפני שאילן באילן" (תוספתא, כלאים, ליברמן, פ"א הל' י'). "... תני אין מרכיבין זיתים ברכב של תמרה מפני שהוא אילן באילן" (ירושלמי, וילנא, כלאים, פ"א הל' ז'). קאהוט מזהה "רכב של תמרה" עם גזע תמרה. במשנה בשביעית (פ"ב מ"ו): "אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה וכו'". במשנה בפסחים (פ"ד מ"ח): "... ואלו הן שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום וכו'". ההרכבה בה מדובר בדקלים היא האבקת פרחי הנקבה משום שלא ניתן להרכיב על עץ זה החסר רקמת קמביום (ראו במאמר "מרכיבין דקלים כל היום" (פסחים, נה ע"ב)). מכאן שההשוואה שערך הראב"ד בין ריכבא דדיקלא לחרוב המורכב איננה אפשרית.

פירוש אחר הוא כפירושו השני של הערוך. ייתכן וכוונתו בביטוי "דקלים רצופים" לשורת דקלים המחוברים זה לזה כפי שפירש רש"י (כתובות, קט ע"ב): "ריכבא דדקלא - שורת דקלים מורכבין זה על גב זה". בפירושו למסכת בבא מציעא (קח ע"ב) מסביר רש"י כיצד מתבצעת ההרכבה בין הדקלים: "או ריכבא דדיקלא - הדקלים הכפופין וסמוכין זו לצד זו ומסוגרין, כאותן שקורין פלשייר"י בלעז (ד"ר מ. קטן(1) גורס פליישיי"ר (pleisier) ומתרגם "לכופף"). לענ"ד אין סיבה חקלאית לכופף את צמרות הדקלים ודי אם נניח שמדובר כדברי הערוך ב"דקלים רצופים" כלומר בשורת דקלים צפופה. באופן זה פירש גם רבי ברוך הספרדי בשיטת הקדמונים (שם): "והיכא דאפסיק בין שדה ראובן לשדה שמעון משוניתא ... אי נמי ריכבא דדיקלי, פירוש שורה של דקלים". לפירוש זה ייתכן והביטוי "ריכבא דדיקלא" מתייחס לעלים בצמרות הדקלים המסתבכוים זה בזה כאשר שותלים אותם בצפיפות.

אם נפרש שריכבא דדיקלא הוא שורת דקלים (בין אם הם מורכבים זה בזה ובין אם לא) תתפרש טוב יותר הסוגיה בכתובות (כתובות, קט ע"ב) העוסקת בדקלים הנטועים בשטח מצומצם של תלם אחד (ראו במאמר "הוה עלה ריכבא דדיקלי"). מאידך גיסא קשה להבין את הקשר בין "תלם אחד" לדקל מורכב, חשוב ככל שיהיה. במסכת בבא מציעא (קח ע"ב) לגבי דין "בר מצרא" נאמר: "אפסיק משוניתא או ריכבא דדיקלא, חזינא: אם יכול להכניס בה אפילו תלם אחד אית בה משום דינא דבר מצרא, ואי לא לית בה משום דינא דבר מצרא". גם כאן משתמע שמדובר בשורת עצים שמחלקת בין שדות ולא בדקל בודד. כאשר מדובר בשורת דקלים צפופה ייתכן ולא ניתן לחרוש ביניהם אפילו תלם אחד מה שאין כן כאשר מדובר בדקל בודד. אגב אורחא אנחנו לומדים שהביטוי ריכבא אינו מתייחס לעצים בעלי צמרות כפופים משום שהדבר לא משפיע על היכולת לחרוש בקרקע בין הגזעים. במסכת (בבא בתרא, קד ע"ב) ההשוואה בין ריכבא דדיקלא לסוג של מחיצה ברור אף יותר: "בעי רב אשי: בור מהו שתפסיק? אמת המים מהו שתפסיק? דרך הרבים מהו שתפסיק? ריכבא דדיקלא מהו שתפסיק? תיקו".

(1) ב"אוצר לעזי רש"י".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.