טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הרקע הביולוגי של כמה מהפתגמים העממיים המובאים בתלמוד

"ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם וגו' את בלעם בן בעור הרגו בחרב. בלעם מאי בעי התם? אמר רבי יוחנן: שהלך ליטול שכר עשרים וארבעה אלף שהפיל מישראל. אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב: היינו דאמרי אינשי, גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיזן מיניה" (סנהדרין קו ע"א).

פירוש: נאמר כי "וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם... וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב" (במדבר לא, ח). ושואלים: בִּלְעָם מַאי בָּעֵי הָתָם [מה צריך הוא שם] ומה מעשיו במלחמה זו? והלא מקומו בארם! אָמַר ר' יוֹחָנָן: שֶׁהָלַךְ לִיטּוֹל שְׂכַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁהִפִּיל מִיִּשְׂרָאֵל על ידי עצתו. אָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוּבְיָה אָמַר רַב: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי [זהו שאומרים אנשים] בפתגם עממי: "גַּמְלָא אָזְלָא לְמִיבָּעֵי קַרְנֵי, אוֹדְנִי דְּהָווּ לֵיהּ גְּזִיזַן מִינֵּיהּ" [גמל הלך לבקש קרניים, האזניים שהיו לו נגזזו ממנו], וכן אירע לבלעם, שלא זו בלבד שלא קיבל שכרו אלא גם איבד את חייו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

מבין השיטין של ספרות חז"ל אנו לומדים על רוח התקופה וחיי היום יום בתקופה זו. קשה להפריז בהערכת הפער שהיה קיים בין ספרות זו שנכתבה בעת העתיקה לבין ספרות מקבילה שהייתה נכתבת בימינו. החברה בעת העתיקה הייתה במידה רבה בעלת זיקה לעולם הטבע ולחקלאות. סוגיות הלכתיות רבות סובבות סביב אירועים הקשורים לתופעות טבע, צמחים ובעלי חיים שאינם מוכרים לאדם בן תקופתנו ובעיקר לאדם החי בחברה מתועשת. סוגיית "שור שנגח את הפרה" הייתה הופכת בימינו לסוגיית "מכונית מרצדס שהתנגשה באאודי". למשל, חז"ל הרבו להשתמש בדוגמאות מעולם הצומח והחי כדי לתאר מידות גודל שונות. מפורסמת היא דעתו של רבי חנן: "כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר. חטה ... שעורה דתנן: עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא, ואינו מטמא באהל. גפן כדי רביעית יין לנזיר. תאנה כגרוגרת להוצאת שבת. רמון כדתנן: כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים. ארץ זית שמן אמר רבי יוסי ברבי חנינא: ארץ שכל שיעוריה כזיתים ... ככותבת הגסה ביום הכפורים וכו'" (ברכות, מא ע"א). חז"ל ציינו מידות גודל בעזרת כינה, פישפש, עדשה, גריס, גדי כמדד לדין "לבוד" ועוד דוגמאות רבות. ניתן להניח שבימינו שיעורי הגודל ההלכתיים היו נקבעים בקנה מידה עשרוני ואכן חוקרים רבים משקיעים מאמץ לתרגם את שיעורי חז"ל למידות המקובלות בימינו.

בסוגיות שונות הצבעתי על כך שבהרבה (ואולי בכול) מקרים חז"ל בחרו באופן מכוון בדוגמאות מוכרות היטב מעולם הצומח והחי על מנת לבטא באופן הטוב ביותר את הרעיון של הסוגייה. מסיבה זו הפכו מינים מסוימים לסמלים והשימוש בהם ב"מחזה" איננו אקראי. לדוגמה: העז משמשת כסמל להתנהגות שלוחת רסן ולכן היא החשודה העיקרית לנזקים שנגרמו לשדות וגינות. העורב הוא סמל לגזלן החוטף בריש גלי, מתחת ידי הבעלים, בשר או מזון אחר. האגוז משמש כסמל לחפץ בעל כושר ציפה מעולה ואילו הרימונים הם הפרי הגדול ביותר. מבין הירקות "מככבים" בתפקיד ה"גדולים" הקישואים והדלועים.

הביטוי "היינו דאמרי אינשי" מופיע בתלמוד הבבלי 56 פעמים ומבטא פתגמים עממיים שהיו שגורים בפי העם וחדרו לשפת האמוראים. ביטוי זה מייצג את "חכמת ההמון" ולכן עלינו להתייחס אליו כפשוטו. בניגוד למאמרי חז"ל העשויים להתפרש כסודות או רמזים הרי שפתגמים עממיים מבטאים אמת פשוטה וריאלית או מוסכמות חברתיות. מבין 56 הפתגמים העממיים חלק גדול מתייחס לתופעות מעולם הטבע ובשורות הבאות אדגים כיצד מבוססים פתגמים אלו על הריאליה של עולם זה.

דוגמאות לפתגמים עממיים בעלי רקע ביולוגי:

"אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: תלה ליה קורא לדבר אחר ואיהו דידיה עביד" (ברכות, מג ע"ב).

"היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע" (ברכות, מח, ע"א).

"והיינו דאמרי אינשי: חמרא, אפילו בתקופת תמוז קרירא לה" (שבת, נב ע"ב).

"אמר רבינא: היינו דאמרי אינשי: טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צני קרי" (חגיגה, י ע"א).

"והיינו דאמרי אינשי: רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא" כתובות, סג ע"א).

"והיינו דאמרי אינשי: איהו בי קארי, ואיתתיה בי בוציני" (סוטה, י ע"א).

"אמר שימי בר חייא לרב, אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא" (יבמות, מה ע"א).

"אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני" (סנהדרין, נב ע"א).

"אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב: היינו דאמרי אינשי: גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיזן מיניה" (סנהדרין, קו ע"א).

"אמר רב כהנא, אמרי אינשי: מגמלא אונה" (שבועות, יא ע"ב).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.