סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

רב פפא קביל ארעא לאספסתא קדחו בה תאלי – תמר מצוי

 

"רב פפא קביל ארעא לאספסתא, קדחו בה תאלי. כי קא מסתלק אמר להו: הבו לי שבחא! אמר ליה רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא: אלא מעתה, דיקלא ואלים הכי נמי דבעי מר שבחיה? אמר ליה: התם לאו אדעתא דהכי נחית, אנא הכא אדעתא דהכי נחיתנא. כמאן כאביי, דאמר: בשבח שקמה יש לו? אפילו תימא כרבא, התם לית ליה פסידא, הכא איכא פסידא" (בבא מציעא, קט ע"א).

פירוש: רב פפא קביל ארעא לאספסתא [קיבל בקבלנות שדה לגדל בו אספסת]. קדחו [צמחו] בה בקרקע תאלי [דקלים]. כי קא מסתלק [כאשר הסתלק] מן הקרקע, אמר להו [להם] לבעלי השדה: הבו [תנו] לי שבחא [את השבח] שהושבח השדה על ידי הדקלים. אמר ליה [לו] רב שישא בריה [בנו] של רב אידי לרב פפא: אלא מעתה לשיטתך, דיקלא ואלים [היה דקל ונעשה עבה], הכי נמי דבעי מר שבחיה [כך גם כן ירצה אדוני את שבחו] של הדקל? אמר ליה [לו]: התם לאו אדעתא דהכי נחית [שם לא על דעת כן ירד], כלומר, המקבל לא הביא בחשבון אלא את אכילת פירות הדקל, ולא את עצם גידולו, ואולם אנא הכא [כאן במקרה שלי] אדעתא דהכי נחיתנא [על דעת כן ירדתי] לקבל עבור כל מה שגדל השדה. ושואלים: כמאן [כדעת מי] אמר זאת? כדעת אביי, שאמר: בשבח שקמה יש לו? ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שסבר כדעת רבא, אלא התם לית ליה פסידא [שם אין לו הפסד] כשהשקמה גדלה לה בשדה, ואילו הכא איכא פסידא [כאן יש הפסד], שהרי הדקלים שצמחו ממעטים משטח הגידול של האספסת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

 

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מהם "תאלי"?

 

ראו עוד בנושא זה במאמר "ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי" (בבא קמא, נח ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

 

העץ "תאל" (ברבים "תאלי" או "תאלין") מוזכר בסוגיות נוספות בבבלי. במסכת שבת (קי ע"א) נאמר: "חוץ ממי דקלים. תנא: חוץ ממי דקרים. מאן דתנא מי דקרים שהם דוקרים את המרה, ומאן דאמר מי דקלים שיוצאין מן שני דקלי. מאי מי דקלים? אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי איכא במערבא, ונפקא עינא דמיא מבינייהו וכו'"(1). בבבא קמא (צב ע"א) מסופר: "רב חסדא חזא תאלי בי גופני, אמר ליה לאריסיה: עקרינהו, גופני קני דקלי, דקלי לא קני גופני"(2). במסכת בבא בתרא (כב ע"ב) מסופר: "רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי, אמר להו רב יוסף: אפיקו לי קורקור מהכא"(3). בבבא בתרא (סט ע"ב): "אמר רב יהודה: האי מאן דמזבן ארעא לחבריה, צריך למכתב ליה: קני לך דיקלין ותאלין והוצין וציצין, ואף על גב דכי לא כתב ליה הכי קני, אפילו הכי שופרא דשטרא הוא"(4).

גירסה אפשרית אחרת ל"תאלי" היא "תאלאתא" או "תאלתא". "ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה, אתא לקמיה דריש גלותא, אמר ליה: לדידי חזי לי, ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי והוו שוו מאה זוזי, זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא"(5) (בבא קמא, נח ע"ב). במסכת כתובות (קיב ע"א): "אמר ליה ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל: האי [תאלתא] דקיימא אגודא דירדנא, כמה גדריתו מינה? אמר ליה: שיתין כורי. א"ל: אכתי לא עייליתו בה אחריבתוה, אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה! אמר ליה: אנא נמי מחד גיסא קאמינא לך"(6). השם "תלאתא" נתון לשינויי גרסאות ופירושים (ראו במאמר "ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי" (בבא קמא, נח ע"ב)) אך לענייננו נניח שהוא שם נרדף ל"תאלי".

הערוך (ערך "צני") פירש: "... קני לך דקלין ותאלין הוצין וצינין. פירוש דקלין תמרים גבוהין ותאלין שאר אילנות גדולים, הוצין שאר אילנות קטנים צינין דקלים קטנים". הרב י. במר בספרו "כיצד מעריכין" דחה את זיהוי הערוך ש"תאלין" הם אילנות גדולים והוכיח ש"תאלין" ו"דקלים" הם שמות נרדפים. א. במסכת שבת (קי ע"א) מתארת הגמרא מהם מי דקלים: "חוץ ממי דקלים ... ומאן דאמר מי דקלים שיוצאין מן שני דקלי. מאי מי דקלים? אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי איכא במערבא, ונפקא עינא דמיא מבינייהו וכו'". דברי רבה בר ברונא המספר על מעיין היוצא מבין "תרתי תלאי" מתארים את מי הדקלים המוזכרים במשנה. מי המעיין נקראים על שם שני הדקלים הגדלים על שפתו ואם כן קיימת הקבלה בין דקלים ו"תלאי". ב. ראיה נוספת מצא בגמרא בבבא קמא (צב ע"א): "רב חסדא חזא תאלי בי גופני, אמר ליה לאריסיה: עקרינהו, גופני קני דקלי, דקלי לא קני גופני". רב חסדא ביקש מהאריס לעקור את ה"תאלי" משם שערכם של דקלים נמוך מגפנים. ג. ראיה שלישית היא הסיפור המובא בגמרא בבבא בתרא (כב ע"ב): "רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי, אמר להו רב יוסף: אפיקו לי קורקור מהכא". נאמר, אם כן, שפירות ה"תאלי" הם תמרים.

רש"י פירש מהם "תאלי" בשני אופנים. במסכת בבא מציעא (קט ע"א) פירש כדעת הערוך: "קדחי בה תאלי - צמחו בה אילנות"(7). בניגוד לזיהוי "תאלי" כאילנות באופן כללי הרי שבסוגיות אחרות פירש שהכוונה לדקלים צעירים. במסכת שבת כתב: "תלאי - דקלים נטיעות, מין תמרים שנקרא בלשון ארמי(8) תאל"י" וכך גם בבבא בתרא (כב ע"ב): "תאלי - דקלים קטנים". ביחס לשם "תאלתא" פירש רש"י בבא קמא: "ותלתא תאלתא בקינא הוו - שלשה דקלים זה אצל זה" ובכתובות: "הך תאלתא דקיימא אגודא דירדנא - דקל פלוני העומד על שפת הירדן. כמה גדריתו מינה - כמה תמרים אתם גודרים הימנו לקיטת תמרים קרויה גדירה בלשון [משנה וגוזרא בלשון] ארמי". זיהוי "תאלי" כדקל צעיר לא מתיישב עם השיחה בין האמורי ובין בן ישראל (בסוגיה בכתובות) לגבי כמות היבול שמניבים הדקלים הצומחים על גדות הירדן. קשה להניח שיבול עצים צעירים או קטנים עשוי לשקף את פוריות הארץ.

הרב י. במר מציין את המחבר בוקסטורף שאמנם פירש כדעת רש"י וכתב "תמרים קטנים רכים" אך גם הוסיף "או שאר מין אילן" (Aut Certe Specis arboris) על מנת לכלול גם את פירוש הערוך. נקודה שלא הצלחתי להבין בדבריו מדוע התעלם מכך שרש"י עצמו הביא את שני הפירושים. במר דחה גם את פירוש רש"י המזהה את "תלאי" עם דקלים צעירים. לדבריו לא ייתכן שרבה בר ברונא סיפר על שני "תלאי" כלומר דקלים צעירים שעמדו ליד מעין שמימיו נקראים במשנה על שמם "מי דקלים". אם הם היו קיימים כבר במקום זה בתקופת המשנה הרי ששנים רבות מאוחר יותר, בתקופתו של האמורא רבה בר ברונא, הם כבר בוגרים.

לאחר שדחה את פירוש הערוך ורש"י הציע י. במר הצעה שלישית. לדעתו מקור השם "תאל" הוא בהינדואית וכך מכונה אחד ממיני הדקלים הנקרא בשפה זו tala (τα΄λα). הכוונה לדקל פלמירה (תמונות 2-3) המכונה גם דקל היין Borassus flabeliformus. מקור השם דקל היין הוא באפשרות לייצר משקה אלכוהולי מהמוהל המתוק של העץ. את המוהל מפיקים על ידי חריצת הנצרים העליונים של העץ ואיסוף הטיפות המטפטפות לתוך כלים התלויים על העץ. מוהל זה היה מקור הסוכר העיקרי בתאילנד לפני הכנסת קני הסוכר. עלי דקל פלמירה משמשים לסיכוך, מחצלות, סלסלות, מניפות, כובעים, מטריות וכחומר כתיבה. כל הספרות הטמילית העתיקה נכתבה על עלים משומרים. גם בתרבות הקדומה של אינדונזיה העלים שימשו כנייר.

 

  תמונה 1. מטע דקלים - קבוץ שדה אליהו
 

     

תמונה 2. דקל פלמירה          צילם: Bùi Thụy Đào Nguyên

  תמונה 3. דקל פלמירה - פרי         צילם: Renjusplace


 


(1) פירוש: שנינו במשנה שאדם שותה בשבת את כל המשקים חוץ ממי דקלים. תנא [שנה החכם] בתוספתא דין זה בגירסה שונה: "מי דקרים". ומסבירים: מאן דתנא [מי ששנה] "מי דקרים", כוונתו מפני שהם דוקרים את המרה, ומאן דאמר [ומי שאומר] "מי דקלים" כוונתו מפני שיוצאין מן שני דקלי [דקלים]. וכדי להסביר מאי [מה הם] מי דקלים, אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי איכא במערבא, ונפקא עינא דמיא מבינייהו [שני דקלים יש בארץ ישראל, ויוצא מעין של מים מביניהם].
(2) פירוש: רב חסדא חזא תאלי בי גופני [ראה באחוזתו דקלים בין הגפנים]. אמר ליה לאריסיה [לו לאריסו]: עקרינהו [עקור אותם], את הדקלים, שכן גופני קני דקלי [הגפנים קונים את הדקלים] ומחירם מרובה יותר, ואילו דקלי לא קני גופני [דקלים אינם קונים גפנים].
(3) פירוש: רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו [היו לו דקלים שהיו] אתו אומני ויתבי תותייהו [באים מקיזי דם ויושבים תחתם] ועושים שם את מלאכתם, ואתו עורבי אכלי דמא [והיו עורבים באים אוכלים מן הדם] וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי [ועולים על הדקלים ומפסידים את התמרים]. אמר להו [להם] רב יוסף: אפיקו [הוציאו] לי את קורקור מהכא [המקרקרים, העורבים, מכאן], כלומר, סלק את האומנים שלא יגרמו עוד להיזק. אמר ליה [לו] אביי: והא גרמא [והרי גרם בלבד] הוא ולא הם בעצמם מזיקים! אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר רב טובי בר מתנה, זאת אומרת: גרמא [גרם בלבד] בניזקין אסור.
(4) פירוש: אמר רב יהודה: האי מאן דמזבן ארעא לחבריה [מי שמוכר קרקע לחבירו], צריך למכתב ליה [לכתוב לו]: "קני [קנה] לך דיקלין ותאלין והוצין וציצין [דקלים ותמרים וענפים ושתילים] ". ואף על גב דכי [ואף על פי שכאשר] לא כתב ליה הכי [לו כך] בכל זאת קני [קונה] את כולם, כפי שעולה ממשנתנו, שרק חרוב המורכב וסדן השקמה אינם נמכרים בכלל השדה, אפילו הכי [כך] — שופרא דשטרא [יפוי השטר] הוא שכותב בבירור, כדי שלא יהיה מקום למחלוקת.
(5) פירוש: ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה [אדם אחד קצץ דקל של חבירו], אתא לקמיה דריש גלותא [בא לפני ראש הגולה] לדין, אמר ליה [לו] ראש הגולה למזיק: לדידי חזי לי [אני עצמי ראיתי אותו] מקום נטיעת הדקל ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי [ושלושה דקלים בקן, יוצאים משורש אחד, היו עומדים שם] והוו שוו [והיו שווים] ביחד מאה זוזי [זוזים], וכיון שקצצת אחד מהם — זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא [לך תן לו שלושים ושלושה ושליש זוזים] שהם שליש משווי הכל.
(6) פירוש: ועוד מספרים: אמר ליה [לו] ההוא בר אמוראה לבר ארעא דישראל [אמורי אחד לבן ארץ ישראל]: האי תאלתא דקיימא אגודא דירדנא [אותו דקל שעומד על שפת הירדן] כמה תמרים גדריתו מינה [אתם גודרים (קוטפים) ממנו]? אמר ליה [לו]: שיתין כורי [שישים כור]. אמר ליה [לו] האמורי: אכתי [עדיין] לא עייליתו [נכנסתם] בה בארץ ישראל כראוי וכבר אחריבתוה [החרבתם אותה], אנן מאה ועשרים כורי הוה גזרינן מינה [אנו מאה ועשרים כור היינו גודרים ממנו]. אמר ליה [לו]: אנא נמי "מחד גיסא" קאמינא [אני גם כן "מצד אחד של הדקל" אמרתי] לך, ועוד לא קטפתי מן הצד השני.
(7) הרשב"ם במסכת בבא בתרא (סט ע"ב) פירש בדומה לסבו רש"י: "תאלין - שתילין נטעים בחורים" אלא שהוסיף שמדובר באילנות צעירים.
(8) ח. י. קאהוט (ערך "תאל") מזהה בין המילה "תאל" ובין השם הערבי تال (תאל) של הדקל. מסיבה זאת הוא דחה את הפירושים האחרים. 

 

 

מקורות עיקריים: 

הרב י. במר, "כיצד מעריכין", ברלין תרט"ו, עמ' 51-52.
ח. י. קאהוט, כרך 6, ערך "תאל".

 


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר