טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אוכלין תרדין, ושותין שכר – סלק

"אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בנכרית אחת שהיתה חולה ביותר, אמרה: אם תעמוד ההיא אשה מחוליה - תלך ותעבוד לכל עבודה זרה שבעולם, עמדה והלכה לכל עבודה זרה שבעולם. כיון שהגיע לפעור שאלה לכומרים: במה עובדין לזו? אמרו לה: אוכלין תרדין, ושותין שכר, ומתריזין בפניה. אמרה: מוטב שתחזור ההוא אשה לחוליה, ולא תעבוד עבודה זרה בכך וכו'" (סנהדרין סד ע"א).

פירוש: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּגוֹיָה אַחַת שֶׁהָיְתָה חוֹלָה בְּיוֹתֵר, אָמְרָה על עצמה: אִם תַּעֲמוֹד (תחלים) הַהִיא אִשָּׁה, כלומר, אני מֵחוֹלְיָהּ, תֵּלֵךְ וְתַעֲבוֹד לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. עָמְדָה מחוליה והלכה וְעָבְדָה לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפְּעוֹר, שָׁאֲלָה לַכּוֹמָרִים: בַּמֶּה עוֹבְדִין לָזוֹ? אָמְרוּ לָהּ: אוֹכְלִין תְּרָדִין (שהם משלשלים), וְשׁוֹתִין שֵׁכָר שאף הוא משלשל, וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ צואה. אָמְרָה: מוּטָב שֶׁתַּחֲזוֹר הַהוּא אִשָּׁה לְחוֹלְיָהּ, וְלֹא תַּעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: סלק מצוי   שם באנגלית: Chard, Garden Beet   שם מדעי: Beta vulgaris

שם נרדף במקורות: סילקא, סילקי, תרדין   שמות בשפות אחרות: ערבית – סלק, צוטלה


נושא מרכזי: השפעת הסלק על מערכת העיכול
 

לזיהוי סילקי/תרדין ראו במאמר "תרדין שסחטן ונתנן במקוה פוסלין את המקוה בשינוי מראה" (שבת, קמד ע"ב). 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הסלק לחץ כאן.

בניגוד לרוב מיני הצמחים המוזכרים במסכת כלאים שזיהויים נתון למחלוקות רבות הרי שמתוך מחקרו של ח. צ. אלבוים עולה שקיימת הסכמה כמעט מוחלטת לזהות את התרדין והסלק כמין שנקרא גם בימינו סלק. הצמח הנקרא בפינו תרד (Spinacia oleracea) איננו התרד בספרות חז"ל והגיע לאיזורנו רק עם המוסלמים. סקירה של הפירושים שניתנו לתרדים על ידי מפרשי ימי הביניים מגלה זהות כמעט מלאה ביניהם. קבוצת המפרשים דוברי ערבית תירגמה תרדין ל"אלסלק" ואילו המפרשים בארצות אירופה תירגמו לשם הלטיני של הסלק. הרס"ג, רבי נתן אב הישיבה, הרמב"ם שייכים לקבוצה הראשונה. רבי נתן אב הישיבה (פ"א) כתב: "התרדים והלעונים מיני סלק". רמב"ם (כלאים, פ"א מ"ג): "ותרד, אסלק". הערוך (ערך "הרת") פירש: "תרדין בליטי". Bleta בלטינית או Bieta באיטלקית הם המין Beta vulgaris שהוא הסלק. הריבמ"ץ (כלאים, פ"א מ"ג): "תרדין. בלעז בליטי". רע"ב (שם) נקט בשני הפירושים: "תרדין - בערבי סילק"א ובלע"ז בליט"י".

בצד הקביעה שהתרדין הם הסלק עדיין פתוחה השאלה מהו הסלק שגידלו אבותינו משום שהסלק כולל כיווני טיפוח רבים ואנו מוצאים זנים בעלי מראה ושימושים שונים. בין הזנים הבולטים אנו מוצאים את סלק הסוכר המשמש היום להפקת כ – 40% מתצרוכת הסוכר העולמית, סלק לבהמות, סלק עלים וסלק הגינה בעל האשרוש האדום שגם בו ניתן למצוא מופעים שונים. מועד הביות לא ברור ומשערים שהיה כמה מאות לפני הספירה. אי אפשר לשלול את האפשרות שהם גידלו את מין הבר או מין דומה לו משום שעד היום מקובל השימוש בו כצמח מאכל ורפואה בעדות ישראל וערביי ארץ ישראל.

מוצא הסלק הוא כנראה באיזורי הים התיכון ומערב אסיה. משערים שמוצא הזנים התרבותיים השונים הוא בסלק המצוי הגדל בר בארץ. סלק מצוי הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי ממשפחת הסלקיים, גובהו 20-100 ס"מ והוא נפוץ בכל אזורי הארץ. הצמח קשור לסביבת האדם ונחשב כעשב רע. הוא מצוי בגינות ובשדות, בצדי דרכים ובאשפתות, בייחוד במקומות לחים או מעט מלוחים. הצמח מעדיף קרקעות חרסיתיות מלוחות. בתחילת צמיחתו הוא מפתח שושנת-עלים בגוון ירוק כהה או אדמדם. מתוך שושנת העלים עולים הענפים המסתעפים באופן אנכי בעלי עלים קטנים בהשוואה לעלי השושנת. 

מקורות רבים בספרות חז"ל מתייחסים לצמח כצמח מאכל וכצמח רפואה. לגבי מעלותיו הרפואיות של הסלק אין ספק משום שגם היום הוא מומלץ למחלות שונות (ראו בהרחבה במאמר "אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח" (נדרים, מט ע"ב)) אך כאן נתייחס להשפעתו המשלשלת. רש"י מפרש כאן: "תרדין - בלד"ש בלעז, ומשלשלין את המעים, וכן שכר חדש". לפי פירוש רש"י מטרת אכילת התרדין ושתיית השיכר הייתה לגרום לשלשול שיאפשר לקיים את מצוות פעור ב"הידור". ד"ר מ. קטן באוצר לעזי רש"י מתרגם בליד"ש (Bledas) שהוא סלק לבן (בפרובסיאלית). הוא מוסיף שלאור כך שפירוש זה מופיע בדפוסים מאז מהדורת סונציאנו (שונצינו), כלומר לא לפני שנת רמ"ד, בוודאי איננו של רש"י. הוא מביא גם את דעתו של בלונדהיים שייתכן וצריך לתקן לבלידי"ש (Bledes) שהיא צורה צרפתית היכולה להיות של רש"י. בהערה בתלמוד המבואר של הרב שטייינזלץ מתוקן ל – Bletes כלומר סלק עלים.

על מנת לענות על השאלה האם אכן יש לסלק השפעה משלשלת עלינו לפנות לרפואה העממית ("תרופות סבתא") או, להבדיל, לעוסקים בנטורופתיה. מתוך עיון במקורות שונים העוסקים בתחומים אלו מתברר שאכן הסלק מקובל כתרופה לעצירות ואפילו כירק משלשל. ד"ר דן קרת שסיים לימודי רפואה קונבציונליים אך גם השתלם ברפואה נטורופתית ממליץ להשתמש בסלק על מנת להתגבר על עצירות. לדבריו הסלק מכיל משלשל טבעי בשם פנול פתלאין. חומר זה שימש שנים רבות, למטרה זו, גם ברפואה הקונבציונלית. אופן השימוש המומלצת על פי ד"ר קרת היא לבשל את הסלק במים יחד עם השורש על מנת שהחומר הפעיל לא "יברח" למים. התיאור להלן נלקח מפורטל הרפואה של ישראל.

מנגנון הפעולה של הפנולפתלאין (Phenolphthalein) השייך למשלשלים המגרים הוא על ידי כיווץ המעי והגברת התנועתיות שלו. בעבר נמכר חומר זה ללא מרשם רופא אך לאחר שהוכח בחיות מעבדה שהוא מסרטן במינונים גבוהים החומר נמכר רק בעזרת מרשם רופא. שימוש ממושך בתרופה זו עלול לגרום לשלול קשה ומתמשך. ממקור אחר עולה שההשפעה של החומר היא בעזרת גרימת הצטברות מים במעי וריכוך הצואה.

הסלק מקובל מאוד גם ברפואה העממית בעיקר לטיפול במחלות דרכי העיכול, בעצירות קשה, בדימום בקיבה ולריכוך המעיים. כמו-כן הוא יעיל מאוד לחולי אנמיה, לחולשה ולחולים במחלות כבד. הוא משמש גם בקוסמטיקה הטבעונית לטיפול בנשירת שערות, למניעת קשקשים וכן לטיפול בעור מתקלף בפנים ובידיים. 
 

סלק מצוי          צילם: דרור מלמד - צמח השדה		סלק מצוי - תפרחת          צילם: דרור מלמד - צמח השדה

מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 57-58).
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 174-175). 
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 289-290).
נ. קריספיל, "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל".
 

לעיון נוסף:

סלק מצוי באתר צמח השדה

בפורטל "הדף היומי":

מהו אניגרון? – "אניגרון מיא דסילקי" (ברכות, לו ע"א).

מהו תרד בלשון חז"ל ומהם חלקיו? – "כתרדין עלי אדמה" (עירובין, נג ע"ב).

מה החשיבות הרפואית של סלקא/תרדין?- "אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח" (נדרים, מט ע"ב).

מהם חלפי תרדין? – "וחביות סתומות, וחלפי תרדין" (יבמות, פא ע"ב).

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.