|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אתו גמלי שדיין ליה – גמל
"אמר אביי: היכי נעביד? לעביד ליה מחיצה אגודא דנהרא, אין עושין מחיצה על גבי מחיצה. ולעביד ליה צורת הפתח אפומא דשביל של כרמים? אתו גמלי שדיין ליה. אלא אמר אביי: ליעביד לחי אפיתחא דשביל של כרמים, דמגו דמהניא לשביל של כרמים, מהני נמי לרחבה" (עירובין, כד ע"ב).פירוש: אמר אביי: היכי נעביד [כיצד נעשה] לתקן שיהא מותר לטלטל ברחבה זו בלא לפרוץ בה פירצה הרחבה מעשר אמות ולגודרה מחדש? אם לעביד ליה [נעשה לה] מחיצה אגודא דנהרא [על שפת הנהר] ועל ידי כך יהא שביל הכרמים מוקף במחיצות מכל צד. ואולם הלא אין עושין מחיצה על גבי מחיצה, וחוף הנהר הריהו כמחיצה לגבי הנהר. ואם לעביד ליה [נעשה לה] צורת הפתח אפומא [על פי] שביל של כרמים, גם זה לא יוכל להועיל במקרה שלנו, כי אתו גמלי שדיין ליה [באים הגמלים המהלכים דרך רחבה זו כדי לשתות מים מן הנהר ומפילים אותו] את צורת הפתח. אלא אמר אביי שיש להשתמש בתקנה זו: לעביד [שיעשו] לחי אפיתחא [על פתח] שביל של כרמים, דמגו דמהניא [שמתוך שמועיל] לשביל של כרמים לטלטל בו, שעתה שוב אינו פרוץ לכרמלית, מהני נמי [מועיל גם כן] לרחבה, ויחשב הלחי כמחיצה נוספת המתירה את הרחבה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו הרחבה בנושא זה במאמר "שאני גמל הואיל וצוארו ארוך" (עירובין, כ ע"ב).
לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |