סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

 

כל העופות פוסלין במי חטאת, חוץ מן היונה – יונת הבית

 

"... מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות פוסלין במי חטאת, חוץ מן היונה, מפני שמוצצת וכו'" (גיטין, פו ע"ב).


שם עברי: יונת הבית    שם באנגלית: Domestic pigeon

שם מדעי: Columba livia domestica    שמות נרדפים במקורות: תסיל


נושא מרכזי: מנגנון השתייה של העופות

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.



ההלכה שכל העופות פוסלים במי חטאת נובעת מכך שבעת שהם שותים נוטפים מעט מים ממקורם וחוזרים לכלי. מים אלו פסולים למי חטאת ופוסלים בתערובתם את המים שבכלי. המים הנוטפים נפסלו משום שאיבדו את מעמדם כמי חטאת או משום שהם מכילים רוק. אחד הפירושים לכך שמים ששהו בפי בעל חיים נפסלו למי חטאת הוא משום שהמים צריכים להינתן לכלי ישירות ממעיין ("ונתן מים חיים אל כלי") ולא דרך דבר שאיננו כלי כמו פי בעל חיים (ריטב"א בפירוש רש"י). יוצאים מן הכלל הם יונים ו"קרצית שבעמיר" (על הקרצית ראו במאמר "וקרצית שבעמיר אינה פוסלת במי חטאת") שמוצצים מים והם אינם נוטפים חזרה מפיהם לכלי וכן לא פוסלים את המים שבתוכו.

בהתייחסו ל"קרצית" שאינה פוסלת מי חטאת בשתייתה פירש רש"י: "מפני שמוצצת - ואינה מחזרת ממים שבפיה לחזור ולטפטף בתוך הכלי דתנן התם שתתה מהן בהמה חיה ועוף פסולין מפני שמקיאים מפיהם לתוכן וכבר בטלו בפיהן מתורת מי חטאת"(1). הלכה זו מובאת גם בסוגיה בחולין (סב ע"א) וגם בה נעשה נסיון לזהות בעל חיים על פי הדמיון לסגנון השתיה של היונה. בסוגייתנו נאמר: "... ואם איתא, ניתני חוץ מיונה וקרצית? לא פסיקא ליה, דגדולה לא פסלה, וקטנה פסלה. ועד כמה? אמר ר' ירמיה ואיתימא ר' אמי: עד כזית". רב דניאל בר רב קטינא מתייחס למימרא ש"קרצית שבעמיר אינה פוסלת במי חטאת". אם אכן קרצית איננה פוסלת במי חטאת משום שהיא "מוצצת" מדוע לא נמנתה יחד עם היונה?

בגמרא בחולין אנו לומדים: "אמר רחבה אמר רבי יהודה: תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה כשרין משום תורין ופסולין משום בני יונה. מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות פוסלין מי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת, ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל? א"ר זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא" (חולין, סב ע"א). על פי רש"י הגמרא מנסה לקבוע אם מינים מסויימים הם בני יונה או תורים כאשר הקריטריון שנבחר הוא פסילת מי חטאת כתוצאה משתיית העוף. למסקנה אמר רבי זירא שאמנם תסיל הוא מין יונה ומוצץ אך לא נמנה יחד איתה משום שבעת השתייה הוא "מקיא" מעט מים ופוסל אותם בניגוד ליונה שאינה "מקיאה".

ההבדל בסגנון השתיה בין היונה (והדומים לה) לבין שאר העופות הוא על פי רש"י: "פוסלין מי חטאת - אם שתו מהן מפני שאין מוצצין אלא מגביהין פיהן לאחר שקולטות את המים והמים נופלים מפיהם ...". התאור הביולוגי מתאים לחלוטין לאופן השתייה הייחודי של היונים. היונים משתמשות במקורן לשתייה באופן דומה לאופן בו אנו שותים משקה בעזרת "קשית". הן יונקות את המים על ידי טבילת מקורן עד הנחיריים ושותות בלגימה אחת את כל הכמות הדרושה. בעופות אחרים השתייה מתבצעת על ידי טבילת המקור במים, הרמת הראש והזרמת המים מהמקור לגרון. על פי רש"י (חולין, שם) פעולה זו מתבצעת בעזרת הלסת התחתונה: "תסיל מוצץ ומקיא - ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון וכו'".

על מנת להמחיש את התופעה צרפתי קישוריות לקטעי וידאו של שני סגנונות השתיה. יונים ותורים מוצצים (יונת סלעים, יונה שותה מתוך מזרקה – הדבר אפשרי רק בגלל מנגנון השתיה המיוחד שלה, תור מצוי, צוצלת) ואילו מינים אחרים שואבים (מינים שונים, מינים נוספים, שחרוריונה לעומת קאק).

 



יוני בית – הפרט מאחור נראה כיונת סלע כולל הצבעים הפיסיקליים על הצוואר.

 


(1) חידושי הריטב"א (גיטין, פו ע"ב): "כל העופות פוסלים במי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת. פרש"י מפני ששותתין מפיהם לתוכן (ורבה) [וכבר] בטלו בפיהן מתורת מי חטאת, פירוש לפירושו משום דבעינן מים חיים אל כלי וכיון שעמדו בדבר שאינו כלי נפסלו, ואף על גב דאי מערין אותן מכלי אל כלי כשרין וכדאמר התם (פרה פ"ז מ"א) מלאו לקדש חמשה קדושין ונמלכו לקדש קידוש אחד כשר, שאני התם שלא עמדו לעולם אלא בכלי אבל כאן שעמדו בפיה בדבר שאינו כלי נפסלו, א"נ משום היסח הדעת, אבל יש שפי' והוא הנכון וטעמא משום שהליחה שבפיהם מתערבת במים ופוסלת אותם, וכדאמרינן התם (פ"ט מ"ב) שרצים שנפלו לתוך מי חטאת ונתבקעו או נשתנו מראיתן פסולין וחפושית פוסלת לעולם מפני שהיא כשפופרת וכו'".


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 

תגובות

  1. יח שבט תשפ"ב 13:17 חסומים ל"יוטיוב" | פתחיה חסד

    אנו ה"מנותבים" חסומים ל'יוטיוב'. חבל שאינכם שולחים את הסרטונים [גם] לאתר "בינינו" הכשר לכולם.
  2. יט שבט תשפ"ב 06:29 שימוש בסרטונים | משה רענן

    הרעיון מצוין אך לשם כך יש צורך בוויתור בכתב של בעלי זכויות היוצרים. לצערנו אין בידינו כוח אדם שיעסוק בנושא זה אבל אולי ינהג כבודו כמאמר חז"ל "קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא" וזכות הרבים תלויה בו.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר