סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

וקרצית שבעמיר אינה פוסלת במי חטאת – טבן ענק

 

"... וכן אמר להו ר' יוחנן לבני ר' חלפתא דמן הונא, הכי אמר אבוכון: לעולם לא תצא; וקרצית שבעמיר אינה פוסלת במי חטאת. מאי קרצית? אמר אביי: דידבתא דביני כיפי. מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות פוסלין במי חטאת חוץ מן היונה, מפני שמוצצת; ואם איתא, ניתני: חוץ מיונה וקרצית! לא פסיקא ליה, דגדולה לא פסלה, וקטנה פסלה. ועד כמה? אמר ר' ירמיה, ואיתימא ר' אמי: עד כזית" (גיטין, פו ע"ב).

פירוש: ... וְכֵן אָמַר לְהוּ [להם] ר' יוֹחָנָן לִבְנֵי ר' חֲלַפְתָּא שמִן הוּנָא, הָכִי אָמַר אֲבוּכוֹן [כך אמר אביכם] שני דברים, שקיבלתי ממנו: לְעוֹלָם לֹא תֵּצֵא. וְעוד אמר, שקַרְצִית שֶׁבֶּעָמִיר אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת בְּמֵי חַטָּאת (מים עם אפר פרה אדומה), שאם שתתה ממים אלה אינה פוסלת אותם, ומותר להזות מהם על מנת לטהר מטומאת מת. ושואלים: מַאי [מה] היא קַרְצִית זו? אָמַר אַבַּיֵי: דִּידְבְתָּא דְּבֵינֵי כֵיפֵי [מין זבוב המצוי בין האלומות]. מְתִיב [מקשה] רַב דָּנִיֵּאל בַּר רַב קְטִינָא, שנינו במסכת פרה: כָּל הָעוֹפוֹת פּוֹסְלִין בְּמֵי חַטָּאת כאשר הם שותים מהם, מפני שמקצת המים חוזרים ונשפכים מפיהם חזרה לכלי, ומים שהיו בפיהם נפסלו, חוּץ מִן הַיּוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצֶצֶת ואינה מחזירה. וְאִם אִיתָא [יש] מקום להלכה זו בקרצית, אם כן נִיתְנֵי [שישנה] באותה משנה: חוּץ מִיּוֹנָה וְקַרְצִית! ומשיבים לָא פְּסִיקָא לֵיהּ [אין הדבר פסוק, מוחלט לו] לפרש אותו במשנה, כי לא כל קרצית אינה פוסלת, שקרצית גְּדוֹלָה לֹא פָּסְלָה [פוסלת], ואולם קְטַנָּה פָּסְלָה [פוסלת]. ושואלים: וְעַד כַּמָּה שיעורה להיחשב קטנה? אָמַר ר' יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' אַמִי: עַד כַּזַּיִת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: טבן ענק          שם באנגלית: Giant Horse Fly       שם מדעי: Tabanus tunicatus

שם נרדף במקורות: קרצית        

    
הנושא המרכזי:
לזיהוי הקרצית


ברצוני להקדים שזהותה של הקרצית נותרה בעיני תעלומה ובשורות הבאות אסתפק בתיאור מאפייניה והשערות לא מבוססות דיין שניתן למצוא בכתובים. ראוי להדגיש שקרוב לוודאי שאין היא פרוק הרגליים מוצץ הדם הנקרא בשם זה בימינו. ממהלך הסוגיה ניתן ללמוד שהקרצית היא בעל חיים מעופף כלשהו שהרי רב דניאל בר רב קטינא מקשה שיש לכלול גם אותה בין העופות שבשתייתם ממי חטאת אינם פוסלים אותם. חשוב לזכור שבלשון המקרא וחז"ל המונח "עוף" כולל בתוכו לא רק ציפורים אלא גם קבוצות מעופפות אחרות כלומר חרקים ועטלפים. ההקבלה בין סוגייתנו לבין הסוגיה בחולין (סב ע"א) עוררה בי מחשבה שאולי הקרצית בסוגייתנו היא התסיל המוזכר שם: "אמר רחבה אמר רבי יהודה: תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה כשרין משום תורין ופסולין משום בני יונה. מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות פוסלין מי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת, ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל? א"ר זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא". ייתכן והתסיל ה"מוצץ ומקיא" זהה לקרצית בגודל פחות מכזית הפוסלת אף היא את המים. כמובן שלצורך ביסוס ההשערה יש צורך למצוא קשר בין השמות תסיל וקרצית.

בית גידולה של הקרצית אינו ברור לגמרי משום שקיימת לגביו מחלוקת. רש"י מפרש: "דביני כיפי - הנמצא בין העמרים" וכך גם פירש הערוך. לעומת זאת ב"מוסף הערוך" אנו מוצאים שהכוונה ל"זבוב" הנמצא בין אבנים. על פי האמור בסוגייתנו קרצית שותה מים על ידי מציצה שיעילותה תלויה בגודלה. פרטים או אולי מינים שגודלם כזית ויותר שותים מבלי שטיפות מים ינטפו חזרה לכלי ואילו פרטים קטנים אינם מצליחים בכך ופוסלים את מי החטאת. מאבחנה זו ניתן להסיק שמדובר בבעל חיים העשוי להיות גדול או קטן מכזית. "מציצת" מים מצביעה על חרק בעל גפי פה מוצצות, מבנה הקיים בעיקר בפרפרים, ציקדות, פשפשים ויתושים. גפי הפה של זבובי הבית וקרוביהם שונים משאר קבוצות החרקים ואינם יוצרים חדק מוצץ אלא סופג(1). קיימות גם קבוצות של זבובים עוקצים המוצצים דם כמו למשל בני משפחת הטבניים (Tabanidae) (זבובי הסוס) (Tabanidae). לדעת ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "קרוצי") השם "קרצית" מתייחס ל"רמשים הנושכים והעוקצים" ומקורו בשורש "קרץ" שמשמעותו נשך ועקץ.

אביי מזהה את הקרצית כ"דידבתא דביני כיפי". "דידבתא" בארמית הוא זבוב וכפי שמפרש רש"י: "דידבתא - זבוב גדול כמין חגב". אם נניח שאכן הכוונה לקבוצה הנקראת גם בימינו בשם "זבוב" הרי שניתן להציע (על פי קאהוט) שהקרצית היא מין אחד או יותר ממשפחות הזבובים העוקצים. מפתה מאד לזהות את הקרצית עם זבובים אלו משום שעקיצתם מטרידה מאד ורבים מהם נקראים על שם בעלי החיים אותם הם עוקצים. קרצית גדולה מכ"זית" עשוייה להיות אחד מבני משפחת הטַּבָּנִיִּים משום שהם זבובים מוצצי-דם וניתן להניח שמסוגלים למצוץ ביעילות גם מים. לבני משפחה זו ממדי גוף גדולים יחסית ועקיצתם מכאיבה כמשתמע מהשם "קרצית". לא מוכרים לי זבובים בגודל חגב גדול כמשתמע מרש"י אך ייתכן שהכוונה לחגבים קטנים. המין הגדול בישראל נקרא טבן ענק (תמונה 1) ואורכו מגיע ל – 20 מ"מ. זבובים קטנים (בגודל פחות מ"כזית") מוצצים עשויים להיות ישחורים (Simuliidae) או זבוב השוקיים  (Stomoxys calcitrans) (תמונה 2). בניגוד לזבוב הבית הרי שלזבוב השוקיים גפי פה דוקרות-מוצצות הנראות כעוקץ קטן הפונה ישר קדימה בקדמת הראש. הנקבות נוטות להטיל במצעים המכילים סיבים, כמו ערמות תחמיץ או קש רטובות ואולי הם העומרים שעליהם דיבר אביי.

כיוון מחשבה אחר ניתן למצוא בספרו של ל. לוויסון(2). לשיטתו השם "זבוב" איננו בהכרח דווקא מין הנקרא כך היום אלא עשוי להתייחס לקבוצות חרקים אחרות. יש להעיר שגם בימינו השם fly מהווה חלק משמם של חרקים רבים ולאו דווקא זבובים. לוויסון מעלה שתי השערות מבלי לבסס אותן ולענ"ד הקו שהנחה אותו היה הרצון להציע חרקים גדולים שגדלם עולה על כ"זית". הוא הציע את זחל הארינמל (תמונה 3) ואת המין Phryganea grandis מסדרת שעירי הכנף (Trichoptera) (תמונה 4). הוא תיאר את מין זה כגדול מ"צול" (כ – 25 מ"מ). מין זה מתרבה בגופי מים עומדים או זורמים באיטיות שבהם צמחייה טבולה רבה. הזחלים מתפתחים בתוך קפסולות הבנויות מחלקי צמחים המסודרים באופן ספיראלי. זיהויים אלו בעיתיים משום שאמנם מינים אלו גדולים יחסית אך אינם עוקצים. במדור "החיים" ב"תלמוד המבואר" מובאת השערה שהכוונה לחיפושיות הניזונות מדגנים ולכן הן נמצאות בין העומרים. לענ"ד הדבר לא סביר לאור כך שלחיפושיות יש גפי פה נושכות-לועסות ולא חדק מציצה.
  

               
תמונה 1.  טבן         צילמה:  Dennis Ray          תמונה 2.  זבוב השוקיים         צילם: Fir0002

  

               
תמונה 3.  זחל ארינמל         
צילם:  Amada44
  תמונה 4.  שעיר כנף  (Glyphotaelius pellucidus)       
צילם:  pjt56

  


(1) גפי הפה של זבוב הבית כוללים חדק (proboscis) גמיש, דמוי קונוס הפוך, ובקצהו אונות ספוגיות (labella) אשר מחורצות באמצעות תעלות המנקזות את בלוטות הרוק, יונקות וסופגות את המזון הנוזלי לכיוון הוושט.
(2) Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 314-315.


 

לעיון נוסף:

ב"פורטל הדף היומי":  
על מנגנון השתייה של היונה: "כל העופות פוסלין במי חטאת, חוץ מן היונה".
 

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר