טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו – ארז הלבנון 

"חזירין שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו. פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו, ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת. פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, וטבעה ששים כרכים, ושברה שלש מאות ארזים. ומי שדיא ליה? והא כתיב: כנף רננים נעלסה! אמר רב אשי: ההוא מוזרתא הואי" (בכורות, נז ע"ב).

פירוש: ועוד העיד ר' ישמעאל בן סתריאל: חֲזִירִין מיני חזרת (חסה) שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ לָהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא קְלָפִים (עלים) בְּבֵית הֶמְסֵס (בקיבה) שֶׁלּוֹ. ועוד העיד: פַּעַם אַחַת נָפַל אֶרֶז אֶחָד שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ, וְעָבְרוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה קְרוֹנוֹת עַל חוּדּוֹ של גבו כאַחַת, זה בצד זה. פַּעַם אַחַת נָפְלָה בֵּיצַת בַּר יוֹכָנִי, שהוא עוף ענק, וְטִבְּעָה שִׁשִּׁים כְּרַכִּים במה שנשפך ממנה, וְשָׁבְרָה שְׁלשׁ מֵאוֹת אֲרָזִים. ושואלים: וּמִי שָׁדְיָא לֵיהּ [והאם היא זורקת אותה] את ביצתה? וְהָא כְּתִיב [והרי נאמר]: "כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה כי תעזוב לארץ ביציה" (איוב לט, י"ג), ולפי חכמים מדובר על בר יוכני, המניח בנחת את ביצתו על הארץ! אָמַר רַב אַשִׁי: הַהוּא מוּזַרְתָּא הֲוַאי [אותה ביצה, ביצה מוזרת, לא מופרית היתה], ומכיוון שלא יצא ממנה אפרוח השליכה אותה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ארז הלבנון   שם באנגלית: Cedar of Lebanon   שם מדעי: Cedrus libani


נושא מרכזי: מה מקומו של הארז בעדות רבי ישמעאל בן סתריאל?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הארז הקש/י כאן.

בעדותו של רבי ישמעאל בן סתריאל מקופלים מסרים רוחניים שעליהם כבר עמדו מפרשים שונים וביניהם המהר"ל (גבורות ה' פרק י"ב וחידושי אגדות) והמהרש"א. ניתן לשער שתאוריו כוללים גם גרעין ריאלי שעל גביו נבנו הסודות והרמזים. ייתכן ובר יוכני הוא היען או אולי צפור הפיל משום שמינים אלו בולטים בגדלם בהשוואה לכל שאר העופות (ראה בהרחבה במאמר "פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני"). בדומה לכך נבחר כאן דווקא הארז כדי לייצג עצים גדולים במיוחד. בשני חלקי הסיפור שבהם השתתף הארז תפקידו היה זהה. בפעם הראשונה גודלו העצום משתקף בכך ש"שש עשרה קרונות עברו על חודו אחת". בפעם השניה הוא משמש כאמצעי להמחיש עד כמה היתה גדולה ביצת בר יוכני. העצים שנבחרו לתאר את עוצמת ההרס היו דוקא ארזים כלומר העצים הגדולים ביותר.

על גובהו של הארז אנו לומדים ממקורות רבים כאשר אחד מביניהם פגשנו במסכתנו (מה ע"ב) רק לפני מספר ימים: "קפח. תני רב זביד: גבוה. איני, והתני ר' אבהו: מנין שהקב"ה משתבח בבעלי קומה – שנאמר: ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו!". הקב"ה מתאר את עוצמת ההישג בהשמדת האמורי בהשוואתו לארז לכן עלינו להניח שהוא העץ הגבוה ביותר. אכן עצי הארז הם העצים הגבוהים ביותר באזורנו. עצי ארז מבוגרים עשויים להגיע לגבהים של 40-50 מ' וקוטר של 2.5 מ'. לשם השוואה כדאי לדעת שהחרוב הנחשב לעץ גבוה מגיע לגובה של כ – 10 מ'.

ארז – מתחם משואות יצחק הישנה

עץ הארז שבתמונה נטוע על חורבות משואות יצחק הישנה שנפלה במלחמת העצמאות. בשנים האחרונות, חודש היישוב במשואות יצחק הישנה, על ידי מספר בתי מגורים בשולי המתחם. עץ ארז ניטע נשיא המדינה, חיים הרצוג ז"ל, בספטמבר 1986, לזכר אביו , הרב יצחק הרצוג זצ"ל - הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל שעל שמו נקרא קיבוץ משואות יצחק.
 

הרחבה

הארז מוזכר במקרא בפסוקים רבים כסמל לגובה, עוצמה והדר. תיאור נרחב ומרשים מופיע בספר יחזקאל (ל"א ג-ז) בנבואה אל פרעה מלך מצרים: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רמְמָתְהוּ אֶת נַהֲרתֶיה הלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ וְאֶת תְּעָלתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה. עַל כֵּן גָּבְהָא קמָתוֹ מִכל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פארתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. במלכים א' (ה' י"ג) בתאור חכמת שלמה מודגש גובהו של הארז בהשוואה לאזוב: "וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים". רעיון דומה מובע בדברי יהואש במשל ששלח לאמציהו: ... הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לְבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמס אֶת הַחוֹחַ" (מלכים ב' י"ד ט'). עמוס מתאר את עצמתו של האמורי: "וְאָנכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת" (עמוס, ב' ט').

הארז הובא מלבנון לארץ ישראל לבנייה ממלכתית. "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד" (שמואל, ב' ה' י"א). מאוחר יותר נרקמה עסקה גדולה בין שלמה וחירם: " וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכל אֲשֶׁר תּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ ידֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדנִים" (מלכים, א' ה' כ'). "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִועַ עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים" (מלכים א' ט-י). הארזים שימשו גם לבנין הבית השני: "וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדנִים וְלַצּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן אֶל יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עֲלֵיהֶם" (עזרא, ג' ז'). כאמור הארז מוזכר שבעים פעמים אך אנו נסתפק במובאות אלו.

הארז שימש לא רק לבניין בית המקדש עצמו אלא לתפקידים נוספים בעבודתו. בעזרת גשר מקורות ארזים העבירו את הפרה האדומה למקום השריפה: "... ר"א אומר לא היה שם כבש אלא עמודים של שיש היו וכלונסאות של ארז על גביהן והפרה לא היתה צריכה לצאת בכבש (תוספתא, פרה פ"ג מ"ה). בעזרת קורות ארז השיאו את המשואות להודיע על קידוש החודש: "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית בהן את האור, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני וכן בראש ההר השלישי" (ראש השנה, כ"ב ע"ב).

ברוב האיזכורים של הארז הכוונה לארז הלבנון שהיה נפוץ מאד בלבנון אך כבר במקרא נראה שלארז הייתה משמעות נוספת כשם כולל למינים אחרים של עצי סרק גדולים. "עץ פרי וכל ארזים" (תהילים, קמ"ח ט') או בתיאור כוחו של הקב"ה: "קול ה' שבר ארזים וישבר ה' את ארזי הלבנון" (תהילים, כ"ט ה'). בפסוק הראשון הארזים עומדים בניגוד לעצי פרי ובפסוק השני בניגוד לארזי הלבנון. את הרחבה זו של השם ארז אנחנו מוצאים מאוחר יותר בדברי הגמרא. על המשנה בראש השנה שהבאנו לעיל אומרת הגמ': "אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן, ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום. ... ופליגא דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב, עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו וכו'" (ראש השנה, כ"ג ע"א, בבא בתרא פ' ע"ב). בירושלמי המספר אף גדול יותר: "ארבעה ועשרים מיני ארזים הן ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד הדא הוא דכתיב (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (כתובות מ"ז ע"א).

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי:
"כלונסאות של ארז"
"ארז מלבנון לקחו"
"סליק ויתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק"

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
  

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.